"כנגד כל הכוחות" – שני שירים מספרהּ החדש של נטלי ציטיאט בהוצאת קתרזיס 2022
ואלס עם באשיר הַכְּנִיסָה לֶעָשׂוֹר הָאָבוּד שֶׁל חַיֵּינוּ מְשֻׁפַּעַת בְּפִרְחֵי שׁוֹשָׁן צָחֹר וְלִיזְיַאנְטוּס לְבָנִים תְּלוּיִים מֵעַל הַחֻפָּה וְכָל מָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ לוֹמַר לִי שֶׁגּוֹמָאר קָמָה בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר בְּבַּגְדָּד שֶׁל שְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים כְּדֵי לְהַעֲמִיד סִירִים בַּמִּטְבָּח וְקוֹל קִרְקוּשָׁם לְאוֹר הַשַּׁחַר מְלַוֶּה אֶת בְּנָהּ שְׁלֹמֹה עַד הַיּוֹם וְהוּא בֶּן שִׁבְעִים וְאַחַת. אֲנַחְנוּ מִתְנַהֲלִים בְּמִשְׁמָרוֹת לֹא נִפְגָּשִׁים […]
אי.פי. בכורה 'בשבילך' לאומן ORPAZ מתוכו יוצא הסינגל 'שותה ואז רוקד'. ORPAZ משתף: "האלבום מורכב מארבעה שירים. מוקדש לזכרה של אמא. ובשבילה. כל שיר בו מאפיין שלב אחר בהתמודדות עם אובדן. כל אחד שונה מהאחר ומביא רגש אחר. לכל שיר יש שני מישורים. אחד כמספר סיפור. ומישור אחר, עמוק יותר, שמדבר על אובדן וכאב שנמצא בין המילים והמנגינות. כל ההכנסות שלי מהאלבום יתרמו לאגודה למלחמה בסרטן.
"הסינגל מתוכו 'שותה ואז רוקד' מספר על בחור שלא יודע איך להתמודד עם פרידה ממישהי שאהב ומנסה להתנהג כאילו הכול כרגיל. אך השיר מסמן הרבה יותר, ובטקסט יש רבדים גדולים המספרים על אובדן ופרידה )במקרה שלי הפרידה והאובדן של אמא(.השיר מהווה ניגודיות בין ביט שמח וטקסט יחסית עצוב, על סיפור שמתרחש במקום כיפי )מועדון( ועל […]
שלושה שירים | יהודה ויצנברג ניב
עננֵי הלילה עַנְנֵי הַלַּיְלָה מְרַחֲפִים עַכְשָׁו מֵעָלַי וַאֲנִי כְּמוֹ יֶלֶד מַבִּיט בָּהֶם בְּפֶה פָּעוּר, חָשׁ אֵיךְ סַעֲרוֹת־הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי מְפַזְּזוֹת בֵּינֵיהֶם. בַּלֵּילוֹת הָאַחֲרוֹנִים סַף־הַשֵּׁנָה שֶׁלִּי נָמוּךְ מְאוֹד, הַגּוּף כְּאִלּוּ מִתְמָרֵד תַּחַת מוֹסְרוֹתָיו, הָעֵינַיִם כְּאִלּוּ נֶעֱצָמוֹת מֵאֲלֵיהֶן. קוֹלוֹת הַלַּיְלָה הַמְּהֻסִּים נִכְנָסִים אֵלַי מִבַּחוּץ; דֶּלֶת נוֹפֶלֶת, פַּח נוֹפֵל, כֵּלִים מֵהֶם מְפִיקָה הָרוּחַ אֶת הַהֲבָרוֹת הָעַזּוֹת בְּיוֹתֵר. הטרוף השקט […]
הלב | נועם שדות
כשפישון נולד המשפחה גילתה שליבו דופק מהר. היה זה סימן למותו בגיל צעיר. לכל המשפחה הלב דפק לאט והם ציפו לאריכות ימים. רק לפישון הלב דפק מהר. לקחו אותו לטובי הרופאים והם ניסו לעזור. נתנו לו כדורים מכדורים שונים לנסות להאט את פעילות הלב. יום אחד דוד של פישון התקשר. פישון מאד התפלא. הרי ידוע […]
השחר האחרון | לילך סטמבולצ'יק
מַלְאָכִים מִסֻּלַּם יַעֲקֹב מַמְתִּינִים חָסְרֵי סַבְלָנוּת, טַל מְנַצְנֵץ בִּזְגוּגִיּוֹת עֵינָיו שֶׁל אָבִי הִשְׁתַּקְּפוּתִי הַנַּעֲרִית קְפוּאָה בָּהֶן. שְׁבִיב שֶׁל הִתְנַצְּלוּת מֵאִישׁוֹנָיו זָלְגָה עַל כְּתֹנֶת פַּסִּים שֶׁהִטְלִיא עֲבוּרִי כִּפָּה נָשְׁרָה שׁוֹתֶתֶת יַחַד עִם כָּל הַהַבְטָחוֹת. וּכְמוֹ שִׁמְשׁוֹן בְּבֵית דָּגוֹן רֶגַע לִפְנֵי שֶׁהַהֵיכָל קָרַס יָדַעְתִּי פַּעַם שְׁנֵינוּ נֶאֱהַבְנוּ.
שלושה שירים | יהודה ויצנברג ניב
הרצון הגדול הָרָצוֹן הַגָּדוֹל שֶׁקַּיָּם בִּי לִכְתֹּב אֵינוֹ מְכַסֶּה עַל רִפְיוֹן־הָרוּחַ, הוּא צָף לִפְרָקִים דְּרוּךְ־כְּאֵב וּבוֹלֵם אֶת זִכְרוֹנוֹתַי בְּעוֹר־שִׁנָּיו. הַבֹּקֶר נִזְכַּרְתִּי בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁאֵינִי יָכוֹל וְאֵינִי רוֹצֶה לִשְׁכֹּחַ; כְּשֶׁהָיִיתִי בֵּן 14 לְעֵרֶךְ, קָנְתָה לִי אִמִּי מְכוֹנַת־כְּתִיבָה בְּנִגּוּד גָּמוּר לְדַעְתּוֹ שֶׁל אָבִי, נִרְאֶה שֶׁכְּבָר אָז הֶאֱמִינָה בִּיכָלְתִּי לִכְתֹּב. עיר ילדותי עִיר יַלְדוּתִי כְּמוֹ אִמָּא רַחוּמָה, מְאַמֶּצֶת אוֹתִי […]
ארבעה שירים | איריס שפירא ילון
אני מתחילה מהסוף מַשְׁפְּרִיצָה שִׁירִים כְּמוֹ עִטּוּשׁ, בְּקַלּוּת, אֲנִי לֹא צְרִיכָה לַעֲבֹד תִּרְאוּ אוֹתִי, תִּמְחֲאוּ כַּפַּיִם אוּלַי, אַחַר כָּךְ יָבוֹאוּ עֲרִיכָה וְלִטּוּשׁ סַדְנָאוֹת כְּתִיבָה, קְרִיאַת מְשׁוֹרְרִים הֶכֵּרוּת עִם סִגְנוֹנוֹת אֲחֵרִים לְמִידָה, עֲנָוָה, הַקְשָׁבָה קְצָת כָּבוֹד. בֵּינְתַיִם, לֹא כָּל כָּךְ קַל יֵשׁ עוֹד הַרְבֵּה עַל מָה לַעֲבֹד, כָּל יוֹם לְהַזְכִּיר לְעַצְמִי לַעֲבֹר דֶּרֶךְ "אַף אֶחָד לֹא […]
שלושה שירים מאת שולה ברנע
להבה עֵינָיו לוֹהֲבוֹת מִטּוֹב, עַל שְׂפָתָיו חִיּוּךְ כּוֹבֵשׁ, – דְּבַשׁ צָמִיג מִשְּׂעָרוֹ נוֹטֵף, פִּיו מַגִּיר הָגוּת וְחֵן, בְּצִנְעָה חֲמִימָה מְפָרֵשׁ אֶת עוֹלָמֵנוּ, מַבִּיט סְבִיבוֹ בִּשְׁקִיקָה יַלְדִּית, מַסְקָנוֹת חִנָּנִיּוֹת מִתְּאֵנִים יִקְטֹף יִטְעַם מִן הַפֵּרוֹת הָעֲסִיסִיִּים וְכֹה יִמְתְּקוּ לְחִכּוֹ. ושוב אני צַעֲרִי הִשְׁקָה אֶת פִּרְחֵי הַסְּתָו הֵם הֶעֱנִיקוּ לִי מְלוֹא הַיַּהַב, גַּנִּי הָלַךְ וּפָרַח עוֹד וָעוֹד, מַכְאוֹבַי […]
שלושה שירים | דור זלכה
האיש שהפך לפסל וּכְשֶׁזִּיֵּף הֲלִיכָתוֹ, חִישׁ הִסְתַּכֵּל עַל פְּנֵי הַמִּסְתַּכְּלִים בִּמְלוֹא קֶשֶׁב וְיִרְאָה, הֵנִיד רֹאשׁוֹ בֵּינֵיהֶם מְנַסֶּה לִתְפֹּס אֶת כֻּלָּם וְאֶת גּוּפוֹ נָטַשׁ כָּלִיל הִפְקִיר אֵיבָרָיו, הֶחְלִיד צְעָדָיו כָּל מִצְמוּץ הָפַךְ מְגֻשָּׁם, מִלּוֹתָיו נִקְטְעוּ כָּל תְּנוּעָה טוֹעָה הִדְּקָה מַבָּטוֹ בְּמַבָּטָם אַף יְצִיבָתוֹ נִהְיְתָה מְשֻׁנָּה וּכְבָר לֹא יָכֹל לָשֵׂאת בַּהַסְלָמָה טבע ההרגל טֶבַע הַהֶרְגֵּל נָתוּן לְמַצַּב […]
חרטות | ישי ויסמן
אָדָם מִתְחָרֵט חוֹרֵט בְּנַפְשׁוֹ, בְּלִבּוֹ וּבְמוֹחוֹ חֲפִירוֹת שֶׁל חֲרָטָה. חֲרִיטָה שֶׁל חֲרָטָה, מִלְּשׁוֹן אָבְדַן הַחֵרוּת. אָבְדַן הַחֵרוּת לַעֲשׂוֹת טָעוּת. לֹא לִהְיוֹת דֻּגְמָן שֶׁל הַצְלָחָה מְזֻיֶּפֶת בַּאִינְסְטוּשׁ וּבַפֶיְסוּשׁ. לִהְיוֹת עִם כְּפָלִים בַּבֶּטֶן (טַנְק) וְחֹרִים בְּחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק. לִהְיוֹת קְצָת בֶּנְאָדָם וְלֹא עַלְאָדָם. לְפַשֵּׁל בְּאַנְגְּלִית, עִם רֶזוּמֶה לֹא אָחִיד, מֵעִיק, מַעֲתִיק, וְלֹא מַצְחִיק. חֲרָטָה. מָה זוֹ חֲרָטָה? הֲרֵי […]