איש הפחד הקטן | רות ארטמן

מִתַּחַת לַמִּטָּה בַּחֹשֶׁךְ הָאָטוּם תָּמִיד הָיָה דַּיָּר אִישׁ הַפַּחַד הַקָּטָן. לֹא יָדוּעַ לַצִּבּוּר דָּבָר מְאֹד חָשׁוּב הַאִם הָאִישׁ הָיָה זָעִיר אוֹ הַפַּחַד הָיָה פָּעוּט? אֲבָל הִיא יָדְעָה מָתַי אֶפְשָׁר לִבְדֹּק כִּי בִּזְמַן הָאַזְעָקוֹת הַחוּצָה הוּא זָחַל. מוּל עֵינֶיהָ מִתְנַפֵּחַ וּמוֹשִׁיט לָהּ יָד דְּבִיקָה הוּא קָרֵב וְהִיא בּוֹרַחַת שָׁכְחָה אֶת הַשְּׁאֵלָה. אוּלַי זוֹ הֲזָיָה? אוּלַי רַק […]

הקרקס | ניק קייב

מאנגלית: רועי תקוע אַף אֶחָד לֹא רָאָה אֶת הַלּוּלְיָן וְהַשָּׁבוּעוֹת חָלְפוּ בִּיעָף. עַד שֶׁהַמּוֹפָע נָדַד הָלְאָה וְהוֹתִיר אֶת עֶגְלָתוֹ מֵאָחוֹר. הָעֲגָלָה חָנְתָה בָּרֶכֶס הַדְּרוֹם־מִזְרָחִי וּבִזְמַן שֶׁהַלַּהֲקָה חָצְתָה גֶּשֶׁר בְּמֹחִי, כְּשֶׁהַיּוֹרֶה פָּרַץ לְמַלֵּא אֶת אַגַּן הַנָּהָר שֶׁיָּבַשׁ עַד הָעֶצֶם, הַקָּרוֹן נִצְנֵץ, רַק קְצָת, עַל פִּי־תְּהוֹם שָׁלוֹם, לְהִתְרָאוֹת, חֲבָל, הֵם אָמְרוּ יֶלֶד־כֶּלֶב, אַטְלָס, חֲצִי־אִישׁ, הַתִּמְהוֹנִיִּים, שְׂכִירֵי־הַיּוֹם, אֵין […]

ריאליטי | נועם מאיר שדות

אֲנִי זָז עִם הָעוֹלָם הָעוֹלָם זָז אִתִּי קָדִימָה וְאָחוֹרָה אֲנִי זָז קָדִימָה וְאָחוֹרָה זָז אִתִּי אֲנִי עָף לְמַעְלָה הָעוֹלָם סְבִיבִי הַמְּצִיאוּת חוֹדֶרֶת אֵלַי אֲנִי אֲמִתִּי.

ביקור בבית שהיה פעם ביתי בקרית שמונה | איתן קלינסקי

בָּאתִי לָעִיר שֶׁהָיְתָה פַּעַם בֵּיתִי בָּאתִי אֶל נוֹף אֲשֶׁר אָבַד לַשֶּׁקֶט הַשָּׂרוּף לָרַחַשׁ הַנָּטוּשׁ לְעִיר שַׁכּוּלָה שְׁבוּיַת אֵימָה וָאֵשׁ פָּגַשְׁתִּי גַּן פְּרָחִים שֶׁצִּיַּת קוֹצָיו צְרוּבָה גָּבְהָהּ קוֹמַת אָדָם חַלּוֹנוֹת רֵיקִים וְאֶבֶן חֲרוּכָה וְיוֹשְׁבֶיהָ עֲקוּרִים פְּלִיטִים בְּאַרְצָם שׁוֹלְחִים שִׁירַת כִּסּוּפִים לְמָה שֶׁהָיָה פַּעַם בֵּיתָם.

לילה לבן נוסף | איריס שפירא ילון

נוֹשֶׁפֶת גַּן־עֵדֶן. שׁוֹאֶפֶת גֵּיהִנּוֹם. מֻתֶּשֶׁת שַׂרְעַפִּים, עֲפוּצַת תּוּגַת אִי־הָאֶפְשָׁר. לַיְלָה לָבָן. כְּלוּאָה בְּגוּף יַבְּבָן, סְחַרְחַר, נִמְהָר. מְגַלָּה דֶּרֶךְ כֵּהוֹת הַחוּשִׁים, נֻקְשׁוּת הַצַּוָּאר – הַמֶּרְחָק הַזָּעוּם בֵּין סֶדֶק סַעֲרַת מַחְשְׁבוֹתַי וְהַמְּצִיאוּת, הַמֶּרְחָק בֵּינֵי לְבֵינֵי וְקִרְבַת הַהִצָּמְדוּת. אוֹי, הַהִצָּמְדוּת.

אם העדר | רות ארטמן

הָיִיתִי אֵם הָעֵדֶר פִּילָה רַבַּת שָׁנִים רַגְלַי חָרְשׁוּ שְׁבִילִים בָּם לֹא דָּרַכְנוּ עוֹד – שְׁבִילֵי הַמַּיִם הַטּוֹבִים. הָיִיתִי אֵם הָעֵדֶר קוֹלוֹת צְעָדִים כְּבֵדִים פִּילִים כִּבְדֵי מִשְׁקָל פִּילוֹת וְגוּרֵיהֶן – כֻּלָּם בְּעִקְבוֹתַי הָיִיתִי אֵם הָעֵדֶר אַךְ רֶשֶׁת הַשָּׁנִים לָכְדָה אוֹתִי בְּטֶרֶם יָדַעְתִּי מָה קָרָה…

כשהתעוררתי | יהודה ויצנברג ניב

כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי בְּאֶמְצַע־הַלַּיְלָה לֹא מְצָאתִיךְ לְצִדִּי. הַבַּיִת הָיָה שָׁקֵט, בַּדְּמָמָה מְזוּגָה הָיְתָה אִוְשָׁה עֲמוּמָה שֶׁל הַיָּם הַסָּמוּךְ. כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁמַּשֶּׁהוּ הִתְרַחֵשׁ רֶגַע לִפְנֵי־כֵן: רַעַשׁ, אוּלַי תְּנוּעָה, קַמְתִּי לִבְדֹּק וּמִיָּד נוֹכַחְתִּי שֶׁאֲלֻמּוֹת־אוֹר שֶׁל פָּנָסֵי־מְכוֹנִיּוֹת מְאַחֲרוֹת־בַּנֶּשֶׁף רָצְעוּ בְּלָבָן אֶת תִּקְרַת הַמִּסְדְּרוֹן הַחֲשׁוּכָה וּבַסָּלוֹן רִצֵּד מָסַךְ־הַטֶּלֶוִיזְיָה מוּל עֵינַיִךְ הָעֲצוּמוֹת.

קול באישה | עידית גילאור

אִשָּׁה מוֹבִילָה אֶת קוֹלָהּ דֶּרֶךְ יְצִיעֵי אִצְטַדְיוֹנִים נוֹטְפֵי טֶסְטוֹסְטֵרוֹן, דֶּרֶךְ מִיקְרוֹפוֹנֵי שַׂחְקָנִים בְּהֵיכְלֵי תֵּאַטְרוֹן, דֶּרֶךְ מַפּוּחֵי עָלִים בְּגִנּוֹת מִשְׂחָקִים, דֶּרֶךְ צְלִילֵי רוֹכְלִים בְּדוּכְנֵי הַשְּׁוָקִים. אִשָּׁה מוֹבִילָה אֶת קוֹלָהּ דֶּרֶךְ צוֹפְרֵי אֳנִיּוֹת מִתְחַכְּכוֹת בָּרְצִיפִים, דֶּרֶךְ קוֹנְכִיּוֹת שְׁכוּחוֹת בְּכִיסֵי הַחוֹפִים.

רוח | מולי פלג

בְּעֵינֵי רוּחִי אֲנִי רוֹאֶה אוֹתִי עָף, דּוֹאֶה לְאָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיִיתִי וּלְעוֹלָם לֹא אֶהְיֶה. מֻקָּף אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים, אֲבָל אֲנִי לֹא מִכָּאן. עִם שַׁדְכָן גָּדוֹל אֲנִי מְנַסֶּה לְהַצְמִיד אֶת דַּפֵּי הַחַיִּים, שֶׁלֹּא יִתְעוֹפְפוּ בָּרוּחַ הַפּוֹרֶצֶת מֵהַדֶּלֶת שֶׁנּוֹתְרָה קְרוּעָה.  

דילוג לתוכן