שָׁאֲלוּ אוֹתִי פַּעַם:
אֵיךְ לְצַיֵּר אֶת הַנֶּפֶשׁ?
אָמַרְתִּי לָהֶם:
תִּסְתַּכְּלוּ בַּמָּקוֹם שֶׁהֲכִי כּוֹאֵב בַּלֵּב
שָׁם נִמְצָאִים הַרְגָּשׁוֹת הַסְּמוּיִים בְּיוֹתֵר
הַכְּאֵבִים, הָאֲהָבוֹת, הַפְּצָעִים הַמֻּדְחָקִים.
שָׁם – שָׁם – נִמְצֵאת הַנֶּפֶשׁ.
*
רֶגַע אֶחָד שֶׁל מַבָּט
מִצִּדּוֹ מִצִּדָּהּ
רֶגַע אֶחָד בַּחַיִּים
וְיוֹדְעִים זֶהוּ
אֲנַחְנוּ אוֹהֲבִים
רוֹצִים לִהְיוֹת זֶה עִם זוֹ לָנֶצַח
רַק אֲנִי וְאַתְּ בְּיַחַד
רֶגַע אֶחָד, לֹא יוֹתֵר
זֶה כָּל מָה שֶׁצָּרִיךְ
וְלָרֶגַע הַזֶּה מַמְתִּינִים כָּל הָאוֹהֲבִים.
*
מַכּוֹת הַגּוֹרָל
הִכּוּ בִּי
זוֹ אַחַר זוֹ
וַאֲנִי מְלַקֵּק אֶת הַפְּצָעִים
לִפְנֵי זְרִיַּת הַמֶּלַח
וְקָם
כְּאִלּוּ לֹא הֻכֵּיתִי רַק לִפְנֵי רֶגַע
וְעוֹמֵד עַל הָרַגְלַיִם כְּמוֹ הֶרְקוּלֶס
לְקַבֵּל אֶת הָאֶתְגָּר הַבָּא.
