שלושה שירים | רות ארטמן

לכוד

מַחְשַׁךְ אֲרֻבָּה
בְּכוּךְ נִדָּח
אֲבַק עַכְּבִישִׁים
מְכַסֶּה
גּוֹזָל רַךְ
מְצַיֵּץ בִּמְצוּקָה
מִשּׁוּלֵי מַקּוֹר רוֹעֵד.

נוֹצוֹת יַנְקוּת
מְפַרְפְּרוֹת בַּחֲשֵׁכָה.
לִבִּי בּוֹכֶה.
אֵין גְּאֻלָּה.
כֹּה צָרָה הָאֲרֻבָּה.
אָהה!

קיזוזים

נוֹצוֹת יוֹנָה תְּלוּשׁוֹת
עַל מִפְתַּן בֵּיתִי הַבֹּקֶר.
אוֹתוֹ חָתוּל אָרוּר
מָצָא אוֹתָךְ
דּוֹגֶרֶת נֶאֱמָנָה.
לִבִּי בּוֹכֶה
בּוֹכֶה מָרָה.

מֹחִי נִכְנַס לִפְעֻלָּה.
מָה לָךְ בּוֹכָה, פְּתַיָּה?
חִדְלִי, חִדְלִי עַתָּה.
עַל מִי אַתְּ מַלִּינָה?

הַבּוֹרֵא קָבַע
סִדְרֵי הַטֶּבַע
מִקַּדְמַת דְּנָא –
מִי אוֹכֵל וּמִי נִטְרַף.
אָהה….

ארוזה ביד יוצר

אֲרוּזָה בְּיַד יוֹצֵר
מְהֻדֶּקֶת בְּעוֹרִי
בְּבִטְחָה חַמָּה
אֲרוּזָה כַּהֲלָכָה
בְּיָד נַעֲלָמָה.

חֲתוּמָה בְּיַד בּוֹרֵא
עַד יוֹם תְּפוּגָה.
עַד יוֹם תְּפוּגָה?
אָהה…