שמור לאמנים מקום חם בלב לפילוסופים שדנים באסתטיקה ושמוצאים בהם בני שיח. אלו הם מרצים ומחברים שבאים מהאוניברסיטה ודנים באמנות, כותבים לספרי אמנים ומרצים בפניהם, אלו מביניהם שמוציאים ספרי אמנות מקבלים עוד מקום בליבם של האמנים והקרבה מביאה לדו שיח ולמיזוג של תיאוריות פילוסופיות לתודעתם של האמנים. האמנים הישראלים חובבי פילוסופיה כבר כמה דורות ומחשבת הפילוסופיה קוסמת להם בגלל הקסם האינטלקטואלי ועומק הבעת המחשבה שהפילוסופיה מציעה. גדעון עפרת הוא אחד מאלה והוציא ספרים רבים לאמנים כספר נלווה לתערוכה או כספרים שמסכמים קריירות, הדיאלוג המתמשך שלו עם האמנות הביא למדפי ספרים רבים של ספרי אמן ומעורבותו בקריירות של אמנים מתמשכת לאורך כל הדרך מתחילת דרכם כאמנים צעירים ועד זקנתם, הוא מקפיד לכתוב על אמנים ידועים ועל אמנים ידועים פחות והביקורת שלו לעתים האירה גם צדדים פחות מוצלחים בקריירות של אמנים כשנפלו והציגו את צידם החלש יותר.
הוא חוקר את האמנים מקרוב קורא חומרי ארכיון ועוקב אחרי האמן החי, בוחן זוויות ביקורתיות ועוקב אחרי הביוגרפיות של אמנים לאורך כל המסלול, שיתופיו היו אך ורק מהצד הכותב וחושב ומעולם לא ניסה ליצור אמנות, כך שמר על מרחק מהעשייה והתמסר לכתיבה, כמו כן הוא מרצה על אותם אמנים. שדה האמנות מחבק אותו ומחזיקו קרוב לחזה והציבור נהנה מהרצאותיו ומחקריו כבר זמן רב. פילוסוף נוסף בזירה האמנותית הוא חיים דעואל לוסקי שעוסק רבות בפילוסופיה צרפתית.
הרצאותיו בנושאי האמנות עליהן גדלו דורות של אמנים מתנהלות במדרשה לאמנות בית ברל ובבצלאל והוא מדגיש את הגותם של פוקו, דלז, סארטר ופילוסופים נוספים מהמודרניזם ומהפוסט מודרניזם שמעניינים את האמנים או האמנים בהתהוות. הוא יוצרו של הצילום האופקי ועבודתו כוללת עבודה אמנותית שהוצגה בתערוכות כולל תערוכות יחיד ולכן לעבודתו הפילוסופית מתווספת עבודת אמנות שנחקרת אודותיה יצאו מאמרים וספר אשר מספקת מבט למבעו האסתטי ברמה היותר פרקטית. הצילום האופקי כולל לשכה אפלה שמפיקה תצלומי שחור לבן והיא סוג של מצלמה שהומצאה על ידיו לכן מבין הפילוסופים ברשימה חיים דעואל לוסקי הוא היחיד שיש לו גוף עבודה אמנותי.
יחסיו עם אמנים כללו יחסים קרובים עם רפי לביא – מנהלה של המדרשה לאמנות והתקרבות לאמנים נוספים משנות השבעים אשר היו פעילים באסכולת המדרשה. הוא הוציא ספר על אסכולת פריז וספר נוסף בסידרת האוניברסיטה המשודרת ומאז שני אלו הוציא עוד אחד ופועלו מקרב אמנים רבים לפילוסופיה. מעורבותו מספקת ערבוב נוסף של פילוסופיה לתוך השדה משום המשיכה של אמנים לאופן הצגתו את ההגות והתכנים שעולים שמעוררים את דימיונם של האמנים בשעת ההרצאה ולאחריה. הפילוסופיה מוסיפה עומק הגותי לאמנות שמצויה במישור האסתטי ולעתים חסר לה ביטוי מנוסח במחשבה. מחשבתו מהווה מעין גשר בין האקדמיה ומוסדות ההשכלה לאמנים והוא מצוי בדיאלוג מתמיד עם אמנים שטרם סיימו את שנות לימודיהם, תומך מזדהה של שדה האמנות העכשווית בישראל שהוא גם אמן פעיל.
