*
בַּקָּפֶה הַזֶּה שֶׁהֵכִינוּ לִי
אֵין אֲוִיר
הַשְּׂפָתַיִם טוֹעֲמוֹת דַּלּוּת
אֲנִי מַתְפִּיחָה עַצְמִי בִּיבָבוֹת
גַּם אֶת הַקָּפֶה הַזֶּה
הַמֻּקְצָף בְּרִפְיוֹן
אֲנִי מוֹצֵאת כְּסִימָן
לְלֵב נִשְׁבָּר
*
אִלּוּ
טִפּוֹת הָאַהֲבָה שֶׁלְּךָ
יָכְלוּ לְהִכָּנֵס
לְתוֹךְ הַדָּם
וּלְעַרְבֵּב מִתּוֹכִי
אֶת כָּל הַשִּׂנְאָה הָעַצְמִית,
אֶת הַטְּחוֹל שֶׁלֹּא יָשֵׁן,
אֶת שַׂקִּיּוֹת הָעֵינַיִם מִתּוֹךְ חֹרֵיהֶן.
אִם טִפּוֹת הָאַהֲבָה שֶׁלְּךָ
יְפַזְּרוּ אֶת הֶעָשָׁן מִתּוֹךְ הַמֹּחַ,
אֶת הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלִּי מוּל עַצְמִי –
אָז אֵלֵךְ, יָפָה כָּל כָּךְ
לֹא מְפַחֶדֶת,
אֵדַע שֶׁדַּם הָאַהֲבָה
נִצְרַב בְּתוֹךְ הַגּוּף.
*
שׁוּב פָּרַמְתִּי קֶשֶׁר בִּמְקוֹם לִפְרֹם עַצְמִי
פַּעַם אַחַת וּלְתָמִיד.
הַדּוּ שִׂיחַ הָעוֹקְצָנִי מְאַכְזֵב.
שׁוּב בָּעַטְתִּי לְחָצִים, שְׁתִיקוֹת מַחְפִּירוֹת
בִּמְקוֹם לָתֵת לְעַצְמִי שְׁרִיקָה הֲגוּנָה
עַל שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת
בְּאֶלֶגַנְטִיּוּת,
מַבְלִיעָה פִּהוּק נִשְׁמָתִי אָרֹךְ
שֶׁל מִילְיוֹנֵי חֲוָיוֹת.
שׁוּב בָּעַטְתִּי עַצְמִי מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
כְּשֶׁאַף עַיִן לֹא הִבִּיטָה אַחֲרַי,
מִתְגַּלְגֶּלֶת כָּל הַדֶּרֶךְ מִחוּץ לַסַּל,
כִּמְעַט פִסְפַסְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת
שֶׁנָּתְנוּ לִי הַחַיִּים
לִהְיוֹת אֲנִי.
כִּמְעַט וְשָׁכַחְתִּי מַה זֶה אוֹמֵר לוֹמַר
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת אַחֶרֶת,
לְהָטִיחַ אֶת הָעֵינַיִם הָעֲנָקִיּוֹת הָאֵלּוּ
בְּתוֹךְ עֵינַיִם עֲנָקִיּוֹת אֲחֵרוֹת
וְלֹא לְהוֹרִיד
לֹא לְהוֹרִיד
לֹא לְהוֹרִיד כְּלָל
לֹא חֻלְצָה
לֹא שִׂמְלָה
לֹא עֵינַיִם מִתְבַּיְּשׁוֹת.
שׁוּב
בָּעַטְתִּי עַצְמִי מִחוּץ לַמַּחֲנֶה,
הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי הַיְּשָׁנָה
מְרַוַּחַת עַצְמָהּ בְּכָרִיּוֹת סְפוֹג מְאֻלְתָּרוֹת
עַל הָרִצְפָּה,
בְּמִין בְּהִילוּת שֶׁל אֲנָשִׁים,
נִתְפָּסוֹת הַשְּׂפָתַיִם לְתוֹךְ סֶדֶק
שׁוֹתְקוֹת.
