כָּל יוֹם מִסְתַּכֵּל בַּחַלּוֹן
וְרוֹאֶה אוֹתוֹ נוֹף.
הֵי, זֶה אֵינוֹ נוֹף יַלְדוּתִי.
זֶה נוֹף אַחֵר.
נוֹף בַּגְרוּתִי.
כְּבָר הִסְתַּגַּלְתִּי לְנוֹף זֶה
וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ.
נוֹף מְעַנְיֵן וְצִיּוּרִי.
נוֹתֵן הַרְגָּשָׁה שֶׁל שַׁיָּכוּת אַחֶרֶת וְאַהֲבָה.
כְּאִלּוּ אֲנִי בְּעוֹלָם אַחֵר.
בְּעוֹלָם שֶׁל בַּגְרוּת.
לֹא בְּעוֹלָם שֶׁל יַלְדוּת.
עוֹלָם שֶׁל בַּגְרוּת מְאֻשֶּׁרֶת.
