כִּכַבְתִּי פַּעַם בְּסֶרֶט
עַל חַיָּל שֶׁנֶּהֱרַג וְחָזַר
כְּרוּחַ רְפָאִים אֶל הַבָּקוּ"ם
בְּיוֹם הַשִּׁחְרוּר.
אִם מְדֻבָּר בִּסְרָטִים,
לִפְעָמִים אֲנִי מַקְרִין
לְעַצְמִי אֶת אֵלֶּה
בָּהֶם אֲנִי מֻשְׁלָךְ עַל יְדֵי אֲחֵרִים
כְּחֵפֶץ נִשְׁכָּח בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.
לָכֵן אֲנִי מַקְדִּים וְנֶעֱלָם
כְּמוֹ מִי שֶׁמּוֹכֵר מְנָיוֹת לִפְנֵי יְרִידָה,
שׁוֹמֵר עַל הָעֵרֶךְ.
לְהֵעָלֵם זֶה כְּמוֹ לָמוּת וּלְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים,
זוֹ מְיֻמָּנוּת אוֹ אָמָּנוּת
קְצָת אַחֶרֶת,
כְּמוֹ לוּלְיָנוּת.
אֲנִי יוֹדֵעַ,
כִּכַבְתִּי בַּסֶּרֶט.
