א
כָּל חַיַּי אֲנִי
בּוֹרֵחַ עַל נַפְשִׁי
אַךְ מִן הַבּוֹר
אֵינִי יָכוֹל לְהִמָּלֵט.
ב
שְׁכֵנִי הֶחְלִיט כִּי
דַּי: בַּדִּירָה מִתַּחַת
לֹא יְצַלְצֵל עוֹד הָאוֹרְלוֹגִין
חֲצוֹת.
ג
שִׁיר־בֵּינְתַיִם
שֶׁהַכֹּל הָיָה טוֹב,
שֶׁהַכֹּל רַע הָיָה,
עִם אוֹ בְּלִי הַכָּרָה.
ד
וּבֵינְתַיִם עֲדַיִן אֲנִי כָּאן
וְעוֹד לֹא הִצְלַחְתִּי
בְּדָבָר. גַּם מְעֻוָּת קָטָן
אֶחָד לֹא תִּקַּנְתִּי
וְאֵינִי מְסֻגָּל אוֹתוֹ לִתְקֹן.
