עָנָן כָּבֵד עַקֵּר לְלֹא מִמְטָר
עוֹטֵף חֲלוֹם נֻקְשֶׁה וְקַר
מְמַלְמֵל אִתִּי תְּפִלָּה לְרָקִיעַ דּוֹמֵם
שֶׁיָּפֵר לִי אֶת הַבְּרִית הַנִּצְחִית
בֵּין הַמָּוֶת וּבֵין הַחַיִּים,
כִּי אֵין לִי חֵפֶץ בְּקֻבַּעַת הַמָּוֶת
הַמַּרְוָה צִמְאוֹנָהּ מֵהַמְּדַדִּים כָּמוֹנִי
בֶּעָשׂוֹר הָעֲשִׂירִי לַחַיִּים,
לִבִּי רַק לַשֶּׁמֶשׁ הַטּוֹבֶלֶת בְּחַלּוֹנִי
וּמִזִּיוָהּ נִטְהָר יוֹמִי
הָרָץ עִם הָרוּחַ הָאוֹהֶבֶת
שֶׁמַּשָּׁבָהּ עָנֹג רוֹטֵט וְיָפֶה
כָּל בֹּקֶר שֶׁאֲנִי נוֹשֵׁם יָם הַבָּא אֶל חַלּוֹנִי
וּמְנַשֵּׁק אֶת רַעְיָתִי,
שֶׁגַּם זִיוָהּ מְבַקֵּשׁ
לְהָפֵר אֶת הַבְּרִית הַנִּצְחִית
בֵּין הַחַיִּים לַמָּוֶת.
