יוצאי תוניסיה כבר לא שקופים! נטלי מסיקה בספר חדש, חושפת סאגה משפחתית רחבת ידיעה של יוצאי תוניסיה, דרך נקודות מבט שונות, מקומות וזמנים שונים, מהעיר ביזרט, דרך צרפת בזמן מלה"ע ה־2 ועד נצרת עילית של שנות ה־70
"ויש ים בנצרת?" שאלה אימא בהיסוס. "בוודאי, מדאם, איזו שאלה," מיהר לענות פקיד הסוכנות המרַצה. לכל שאלה, תשובה; ולכל בקשה – הבטחה. "נצרת עילית נמצאת במקום טוב מאוד, בדיוק באמצע, בין הים התיכון לים של טבריה. בוודאי שמעת עליה?" אם מהגרת מחפשת ים מבעד חלונות בית הלגו נטול הזיכרונות בשכונת הקסבה שבנצרת-עילית, שני נערים משקיפים […]
"סופו של ההרג הטבעי" מאת ארז מירנץ היא נובלה העוסקת בניוונו של האדם המערבי המודרני
לוביסט מצליחן, שבעברו היה סטודנט מצטיין לקולנוע וסומן כהבטחה גדולה, נדרש לפעול להעברת חוקים שונים בכנסת לצורכי לקוחותיו, לרבות יוזמה להקמת מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל. בגופו מקננת מחלה שהסיכוי לשרוד אותה רב, אך הוא מסרב לטפל בה ומעמיד פנים שהכול כשורה. במעין התפרצות אדלריאנית מתגלים כל הזיכרונות, כל התקוות, כל היתרונות וכל החסרונות של […]
ספר חדש חושף חמלה כלפי האסירים והתלמידים שלימדה וגם אל הקרובים אליה, בני ביתה, האהובים הקרובים והרחוקים: ספרה ה־17 של שושנה ויג עוסק בתודעה שבין שלושה מעגלים בחייה של הדוברת: המעגל המשפחתי, המעגל האישי-רומנטי והמעגל, שעיקרו התבוננות פואטית על חיי האסירים בבית-הסוהר שבו עבדה בעבר כמורה.
מקורה של החמלה, התימה המרכזית בספר "ענפי התודעה" מאת שושנה ויג, הוא סוד פנימי מואר, שהדוברת מעמיקה חקור, כדי להוציאו מן הכוח אל הפועל, כפי שבא לידי ביטוי בשיר הנושא את שמו של הספר. לנטייה קיומית זו יש משנה-חשיבות בימים של מגיפה עולמית, שבה היא רואה סוג של קריאת-תיגר של הטבע, התובעת מן האדם הצנע […]
מה קורה שחייל ממשפחת עבריינית מדימונה עובר לגור בבית משפחה אשכנזית, משכילה ודתית? הרומן של רונית רוטלוי, שהגיעה מהעולם הדתי-לאומי, חושף אור על אתגרים בציונות הדתית!
ביקורת נוקבת על החברה הדתית האליטיסטית, השיפוטית והחונקת רננה (נני) ומוטי גולדברג, זוג נשוי והורים לילד בן שש, מתגוררים ב"נווה רעואל", עיר קטנה וקהילתית שהיא מעוז הציונות הדתית. שניהם אקדמאים ומצליחים השייכים למגזר "הכיפות הסרוגות". רננה היא עורכת דין ומוטי הוא הייטקיסט מוכשר בתחומו ונראה כי חייהם הזוגיים מתנהלים על מי מנוחות. לבקשת הקהילה הם […]
תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי | שני שירים
שם פרטי מִי אַתָּה? תַּסְבִּיר: זֹאת הַכּוֹתֶרֶת שֶׁאוֹמֶרֶת "אֲנִי פֹּה": זֶה הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן. אַתָּה רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר שׁוֹנֶה. מַשְׁמָעוּת. הֵיכָן הָיִיתִי? קֹדֶם כֹּל הַהִתְבּוֹנְנוּת. זֶה מַה שֶּׁחָסֵר לִי כָּאן: הַזֶּמֶר מַה שֶּׁמַּמָּשִׁי. הַשִּׁיר שֶׁאֵינֶנּוּ בַּנִּמְצָא נִצְמָא: כְּבָר קָם לַמַּחֲשָׁבָה חֲמָנִיָּה. השמש והירח הוֹ הַשֶּׁמֶשׁ! הוֹ הַיָּרֵחַ! מְאֻחָדִים בְּגוּף זֶה: זָהָב וָכֶסֶף. […]
נֹעם | מילים: שולה ברנע | לחן וביצוע: חיים ברנע | ציור: אהרון ברנע
ט"ז שנים לנפילת נעם ברנע עִם אוֹר רִאשׁוֹן חֲדוּר נְעוּרִים, צְמֵא חַיִּים, בּוֹטֵחַ בְּרֵעָיו, מַאֲמִין בְּדַרְכֵי נֹעַם וּבַשָּׁלוֹם יָצָא לַקְּרָב לֹא לוֹ. עַל מִזְבַּח הָאִוֶּלֶת הָעֳלָה קָרְבָּן, בֵּין רִגְבֵי לְבָנוֹן כָּרַע-נָפַל, גּוּפוֹ שָׁלֵם הָיָה, יָפֶה וּמֻשְׁלָם, אַךְ דָּמוֹ בּוֹ דִּמֵּם וְלֹא יָסַף. כְּשֶׁסִּכַּת הַשָּׁלוֹם עַל דַּשׁ מַדָּיו מְפַרְפֶּרֶת, מְיֻתֶּמֶת, עָצַר הָאָבִיב אָז […]
גלי רביץ | שירֵי אביב
שירֵי אביב מתוך "רכוסים" * הַטֶּבַע מַבִּיט בְּךָ מִשְׁתָּאֶה מֻקְסָם מִיָּפְיְךָ מֵהַמַּחְזוֹרִיּוּת שֶׁבְּנַפְשְׁךָ מִתַּהְפּוּכוֹתֶיךָ הַסְּבוּכוֹת אַתָּה נִרְאֶה לוֹ טִבְעִי כָּל כָּךְ גַּם הוּא כָּמוֹךָ מִשְׁתַּגֵּעַ לִפְעָמִים * פֶּרַח בְּכִי אֶת כָּל הַחֹרֶף שֶׁבְּתוֹכֵךְ תֶּכֶף אָבִיב * אִמָּא וַאֲנִי חֲבוּקוֹת בַּמִּטְבָּח הִיא מְלַמֶּדֶת אוֹתִי לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי לְהָכִין קְנֵידְלָעךְ זֶה יָפֶה וְעָגֹל וְאָנוּ מְבַעֲרוֹת אֶת […]
״בחוגת האור״ כרמלה טל ברון. עורך: חיים נגיד. הוצאת ספרא. מחיר 85 ש"ח, 52 עמודים
ספר רב-תחומי עם עבודות אור המתכתבות עם שירה עכשווית ספר חדש המשלב שירה ויצירות אמנות לאמנית הרב-תחומית כרמלה טל-ברון "בחוגת האור, שירים ומראות" בהוצאת ספרי ספרא בעריכת ד"ר חיים נגיד. כרמלה טל ברון היא משוררת ואמנית רב-תחומית, בוגרת האקדמיה לאמנויות ״בצלאל״ המתגוררת לאחרונה במושבת האמנים וודסטוק שבמדינת ניו יורק. ספר שיריה החדש "בחוגת האור" מוקדש […]
שולה ברנע | עדות מן התופת בשיר וסיפור
פיקניק אחרון לְפִיקְנִיק אֲבִיבִי קָסוּם הֻזְמַנּוּ, עֲרֵמַת הַגּוּפוֹת שֶׁל יַקִּירַי כִּסּוּנִי בִּמְהֵרָה, חַשְׁתִּי אֶת חֻמָּן וְאֶת דָּמָן הַנִּקְרָשׁ מֵעָלַי, עֵינַי נִפְקְחוּ לְהָצִיץ, לְהָבִין, מַה קָּרָה, נְקִישׁוֹת שֶׁל קַת הָרוֹבֶה נִשְׁמְעוּ וְעִמָּהֶן צַעֲדֵי הַקַּלְגַּס, הַבּוֹחֵן, מִי חַי, צִלּוֹ הַמְּאַיֵּם הָלַךְ וְקָרֵב אֵלַי, עֵינַי נִרְעֲדוּ בְּאֵימָה,הִסַּסְתִּי, הַאִם לְפָקְחָן כְּמֵתָה, אוֹ לְעוֹצְמָן כְּחַיָּה, בְּאַחַת הִגִּיעָה דְּמוּתוֹ עָדַי, לִשְׁנִיָּה […]
שוליים | שולה ברנע
לִחֵךְ הַיָּם אֶת שׁוּלֵי הַחוֹל כְּצָמֵא הַשּׁוֹתֶה מִשּׁוּלֵי סֵפֶל, נִרְטַב הַחוֹל, הֻשְׁקָה מְעַט בְּכָל זֹאת נוֹתַר צָמֵא, מַה יְּבַקֵּשׁ וְלֹא קִבֵּל? לְהַמְתִּיק מְלִיחוּת חַיָּיו, הַאִם בִּקֵּשׁ רַב מִדַּי?