מה שאי אפשר לומר – אפשר לכתוב: בגיל 44, במהלך הסגר הראשון ועל רקע מגיפת הקורונה, עינת לביאד גילתה לראשונה את כתיבת השירה, הבינה שיש לה הרבה מה להגיד, ויותר מכך – שיש מי שרוצה לשמוע ״בדק בית״, שירים מאת עינת לביאד, עריכה: דורי מנור, הוצאת קתרזיס,87 עמודים, 69 ש״ח

לְאִמָּא שֶׁלִּי לֹא הָיוּ מִלִּים בְּחַיֶּיהָ. אֲנִי קִבַּלְתִּי מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל שְׁתֵּינוּ."                 (מתוך השיר ״מילון אבן שושנה״, עינת לביאד) המשוררת עינת לביאד (44) מפרסמת בימים אלה את ספר ביכוריה "בדק בית". הספר נכתב כולו במקביל לסגר הראשון, "כמעט בנשימה אחת" כפי שמתארת לביאד, וכשמו הוא עבורה מעין בדק בית – תוצאה של מסע פנימי, של […]

רות ארטמן | באת אליי בפנים לבנות

מה קדם למה? נביחות הכלב שהסתיימו בחירחור גרוני או יקיצתה המבוהלת? מבעד לחלון הפתוח התמיד קול הנביחות שהעיר אותה. נביחה, חרחור וקול ענפים מתנפצים. ריח גרניום קל עלה באפה. מן הסתם הכלב משתולל בין השיחים. יחפה רצה על השטיח ופתחה את דלת הזכוכית הכבדה. האטה, יורדת  לחצר מדרגה אחרי מדרגה, חוצה בזהירות את האוויר החם […]

שני ארנהיים | סקס ועונות השנה

סתיו הִיא מְפַזֶּרֶת רְמָזִים כְּשַׁלֶּכֶת. בַּמִּטָּה מִתְהַפֶּכֶת, חוֹשֶׁקֶת וּנְסוֹגָה. מַפְשִׁיטָה וּמוֹתִירָה אוֹתִי עֵירֹם מִגְּנִיחָה.   חורף נִקְלַעְתִּי לִסְעָרָה, הִיא הִתְמַתְּחָה וְנִדְלְקָה כְּבָרָק, גָּנְחָה כְּרַעַם. שָׁכַבְתִּי עִם חֹרֶף, כְּשֶׁהִתְכַּרְבַּלְתִּי בְּתוֹכָהּ הִמְרֵאתִי לָעֲנָנִים. טִפּוֹת גֶּשֶׁם יָרְדוּ מִגּוּפָהּ, לִטְּפוּ אוֹתִי בְּרַכּוּת. כְּשֶׁגָּמְרָה צָמְחָה פִּטְרִיָּה הִיא הֶעֱבִירָה לִי בִּנְשִׁיקָה. מָצַצְתִּי, בָּלַעְתִּי וְרָאִיתִי צְבָעִים חַיִּים כְּמַיִם.   אביב כְּשֶׁנָּגַעְתִּי בָּהּ […]

ימים מתחלפים – האם מצב הלהט"ב השתפר ב־3 השנים האחרונות? לקראת יום הגאווה 2021 שואלת הסופרת תמר פרמן-אבניסן האם משהו השתנה מאז הוציאה את ספרה "ימים מתחלפים" שבזמנו נחשב קונטרובסלי?

​ב־2018 יצא הספר "ימים מתחלפים" בה נכנסה הסופרת תמר פרמן-אבניסן לראשו של אסף שהגשים את חייו כגבר הומוסקסואל, אך עם יציאתו מהארון, משפחתו נקרעת. האֵם מקבלת את בנה, אך אביו, מסיבותיו שלו, אשר מתגלות רק כעבור זמן, מחרים אותו. רומן ששפך אור על כמה עדיין קשה, גם בשנת 2018, להיות חבר בקהילת הלהט"ב בישראל.  לקראת […]

שולה ברנע | שירים

התפוח פְּרִי תַּאֲוָה סְמוּק לְחָיַיִם הָדוּר בַּחֲמִידוּתוֹ נוֹטֵף עָסִיס בָּשֵׁל לְקָטִיף בָּאֲהַבְהָבִים מִתְעָרֵב מִזִּיו עוֹגְבִים נֶהֱנֶה.   דֹפק ירושלים דֹּפֶק יְרוּשָׁלַיִם פּוֹעֵם בְּחָזְקָה עֲגָלוֹת מְלֵאוֹת פִּתּוֹת נִמּוֹחוֹת דּוּכְנֵי בָּטְנִים שְׁקֵדִים וֶאֱגוֹזִים פִּלְחֵי אֲבַטִּיחַ אֲדַמְדַּם וּמֶלוֹן צָהֹב קְרִיאוֹת הַתַּגְרָנִים לָבוֹא לִקְנוֹת הַכֹּל עָטוּף בְּנִיחוֹחַ פַּפְּרִיקָה קָפֶה אַסְפָּרָגוּס וְתוּתִים צְמִידִים צוֹלְלִים בְּסֻלָּמוֹת חֲסִידִיִּים, בִּקְרִיאַת מוּאַזִּין גַּלְגַּלִּים נוֹסְעִים […]

דפנה שמשוני | שירֵי עצים

* זֶה הַפַּס שֶׁאֲנִי רוֹצָה לְהַשְׁאִיר אַחֲרַי נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ נִמְהָל בִּמְחָטֵי הָאֹרֶן הַיְבֵשׁוֹת מְלַטֵּף אֶת הַקַּרְקַע זָז וְנֶעֱלָם   * מַה תֹּאמַר לָעֵץ זֶה שֶׁתַּחְתָּיו נֵשֵׁב זֶה שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים בְּמִגְרְעוֹתָיו וְרַק הוּא מִתְאַמֵּץ לִגְדֹּל לִרְאוֹת מֵעֵבֶר לִשְׁכֵנָיו לְהַגִּיעַ בִּפְאֵר עֲנָפָיו מָקוֹם אַחֵר לִפְנֵי שֶׁיִּיבַשׁ וְיִתְלַקֵּחַ לְצִדּוֹ סְלָעִים טוֹבִים לִשְׁכִיבָה לִישִׁיבָה לִמְנוֹחָה בִּקְצֵה הַחֶלְקָה רַסֵּק […]

נטלי גוטמן, שני שירים מתוך "תסביך האהבה" בהוצאת 'בין סגול ובין תכלת' 2021

כמו אבא כמו אבא, במלאו – משען עד תומו, מבצר רדום לידה מושיט היה יד רגע לפני ובנפילתה, עוגן סירה ישנה, מתייצב חשוך הדור, כמו ילד עתיקות האומה, לסכנה יאמר: חטא, לשואה – יסרב, ולגורל, למזל, למחלה: עבור. שם, באותה נקודה, לידה, במקומה, בצנעה, בגאווה נשאר כמו הסיבה האחרונה לאהבה. כשהיא התהלכה נכה, מאחורי גבה […]

גד קינר קיסינגר | שלושה שירים

אספמיה שֶׁהָאֶבֶן תִּדַּרְדֵּר מֵעַצְמָהּ בְּמַעֲלֵה הָהָר וְסִיזִיפוּס יְזַנֵּב בָּהּ בְּהִתּוּל כִּבְכִּבְשָׂה תוֹעָה כְּשֶׁהוּא שׂוֹרֵק לְעַצְמוֹ. שֶׁהַכֻּרְסָאוֹת יַאַסְפוּ אֶת הָאָבָק הַמְּיֻתָּם אֶל חֵיקָן, וְיָנִיחוּ לְרוּחוֹת הָאָבוֹת לְהִתְרַוֵּחַ בָּהֶן שׁוּב בְּלִי לְהוֹתִיר מִשְׁקָעִים בָּרִפּוּד. שֶׁהַמַּאֲכֶלֶת תִּהְיֶה יְשָׁנָה וַחֲלוּדָה וְאַבְרָהָם לֹא יָעֵז כִּי לְיִצְחָק אֵין חִסּוּן. שֶׁמֵּי הַבֶּרֶז הָעֲכוּרִים יַחְלְמוּ שֶׁהֵם מַעְיַן הַבְּתוּלִים וְהַקְּשִׁישׁוֹת שֶׁהֵן הַבְּתוּלוֹת וְכָל הַגִּדְעוֹנִים […]

גדי לופו מזמין את הקוראים להיכרות אישית עם "הילד מעכו" – באוסף סיפורים חדש שכולו ילדות, נעורים ועלומים וחיפוש הילד הפנימי שאיבדנו

מבט חדש, צעיר ותמים על החיים בעכו "הנחתי את המפתח בכיסי, והוא הפך לפיסת מתכת קרה קצרה, שקולה האילם קפא. עכשיו המפתח הזה שאני נושא כבר כבוי, ואני יודע שאינו יכול עוד לפתוח דבר, משום שדרוש קסם לחיים. ואת הקסם הזה באים לספר הסיפורים שלי שהנחתי על הלב. אני הולך איתכם עכשיו במסע חיי, ואתם […]

יוצאי תוניסיה כבר לא שקופים! נטלי מסיקה בספר חדש, חושפת סאגה משפחתית רחבת ידיעה של יוצאי תוניסיה, דרך נקודות מבט שונות, מקומות וזמנים שונים, מהעיר ביזרט, דרך צרפת בזמן מלה"ע ה־2 ועד נצרת עילית של שנות ה־70

"ויש ים בנצרת?" שאלה אימא בהיסוס. "בוודאי, מדאם, איזו שאלה," מיהר לענות פקיד הסוכנות המרַצה. לכל שאלה, תשובה; ולכל בקשה – הבטחה. "נצרת עילית נמצאת במקום טוב מאוד, בדיוק באמצע, בין הים התיכון לים של טבריה. בוודאי שמעת עליה?" אם מהגרת מחפשת ים מבעד חלונות בית הלגו נטול הזיכרונות בשכונת הקסבה שבנצרת-עילית, שני נערים משקיפים […]

דילוג לתוכן