שלושה שירים | שולה ברנע
אדם שיפשוט בגדיו אָדָם שֶׁיִּפְשֹׁט בְּגָדָיו – הַאִם יִשְׁתַּנֶּה? כְּלִבַּת הַתַּפּוּחַ לְלֹא בְּשָׂרוֹ – הֲיַהֲפֹךְ לָאֲבַטִּיחַ? כְּנָמֵר לְלֹא חֲבַרְבּוּרוֹתָיו – הֲיַהֲפֹךְ לְטָלֶה? כְּאַרְיֵה לְלֹא רַעֲמָתוֹ – הֲיַהֲפֹךְ לְשֶׂה? כְּצַדִּיק לְלֹא בְּגָדָיו – הֲיַהֲפֹךְ לְרָשָׁע? וְהָאָדָם הַשָּׁחֹר לְלֹא שְׁחוֹרוֹ – הֲיַהֲפֹךְ לְלֹא־אָדָם? נָחָשׁ נוֹתַר נָחָשׁ אַף לְלֹא נִשְׁלוֹ! גדי מועד רָאִיתִי גְּדִי מוֹעֵד רָפֶה וּבְאֵר תַּחְתָּיו […]
קנאה | עמרי נחמן
שלומי חזר מיוון עם אגזוז חדש בשביל הפיאסטה המצ'וקמקת שלו. אתם קולטים, הבן אדם חזר מחופשה מחו"ל עם חלק חילוף לרכב. טל התפלאה שמיקה בכלל הביאה לו לצאת לחופשה בלעדיה. הוא הזמין אותנו לראות את התמונות אחרי שבועיים, וגם את הדירה החדשה שהוא ומיקה שכרו בבבלי. פנטהאוז עם 6 חדרי שינה ומרפסת ענקית שרצה מסביב […]
ספר השירים החדש והראשון של המשוררת חגית מסיקה ״חשבנו שזה גן־עדן, כוסאמו״ הוא כמו משחק תפקידים שובב בין ישויות של מעלה לבין ישויות של מטה, בין האדם לאלוהיו, לאלוהים כלשהו. קולה של המשוררת רודף אחריה ודורש ממנה להיוולד מחדש מתוך חווית המוות, לשוב אל חוף מבטחים של רגש, לבקר בתהום ולחזור | עורכת: ללי ציפי מיכאלי | קתרזיס 2022
נִגְמַר לִי הָאֲוִיר כְּשֶׁהָיִיתִי מַבִּיטָה בְּךָ לֹא הִצְלַחְתִּי לִרְאוֹת אֶת הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁלִּי רַק כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִמְּךָ, רָאִיתִי אֵיךְ לִפְנֵי שָׁנִים, רָחוֹק כָּל כָּךְ הָלַכְתִּי מֵעַצְמִי. – מתוך שיר ללא […]
אכזבה | רות ארטמן
נָהָר שֶׁל רְגָשׁוֹת טוֹבִים זָרַם פֹּה בַּסְּבִיבָה. מַעְיָנוֹת וּמַבּוּעֵי שִׂמְחָה נָבְעוּ מִשְּׁתֵּי גְּדוֹתָיו. בּוּעוֹת שֶׁל יְדִידוּת עָלוּ מִמֵּי הַנַּחַל וּפִרְחֵי הַלֹּבֶן עִטְּרוּ אֶת הַגָּדָה. עַכְשָׁו נָטוּשׁ הַנַּחַל. הַחֲבֵרִים שָׂחוּ – אֶל הַגָּדָה מִמּוּל. קָמְלוּ פִּרְחֵי הַלֹּבֶן הָאֲוִיר נָדַם. צְלִילוּת הַמַּיִם נֶעֶכְרָה. בּוּעוֹת טִינָה רוֹתְחוֹת בֵּין חַלּוּקֵי הַנַּחַל, פּוֹלְטוֹת אֵדֵי גָּפְרִית וּבֹץ דָּבִיק שֶׁל צַעַר חוֹסֵם […]
בימים הראשונים | יהודה ויצנברג ניב
1 בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְמִלְחֶמֶת "יוֹם כִּפּוּר", טֻלְטַל עִמִּי בַּטַּנְק (*) סֵפֶר תָּנָ"ךְ, סֵפֶר תָּנָ"ךְ קָטָן עִם כְּרִיכַת פְּלַסְטִיק שְׁחוֹרָה שֶׁקִּבַּלְתִּיו כְּ"טִירוֹן שִׁרְיוֹן" בְּ"הַשְׁבָּעָה" בִּמְצָדָה. 2 מַחֲזִיק בֶּאֱמוּנָה תְּמִימָה שֶׁיְּגוֹנֵן עָלַי וְעַל שְׁאַר חַבְרֵי הַצֶּוֶת הִנַּחְתִּיו בְּסָמוּךְ אֵלַי, בַּשֶּׁקַע שֶׁבֵּין דֹּפֶן הַצְּרִיחַ לְבֵין "בָּקָר־תּוֹתָחָן". 3 מִמֶּרְחַק הַשָּׁנִים אֲנִי כְּבָר לֹא מַמָּשׁ זוֹכֵר אֶת הֶמְשֵׁךְ הָאֵרוּעִים. אֲבָל, […]
באֵין אדם | רות ארטמן
זֶה לֹא אוֹתוֹ חֶדֶר בְּאֵין אָדָם בּוֹהִים הַקִּירוֹת כִּי אֵין אָדָם. רַק אֲנִי הַנִּכְנֶסֶת.
שני שירים | שולה ברנע
האִי שבאִי חֲבִילַת הָרֹגַע שֶׁהֻזְמְנָה – לֹא הִגִּיעָה, אַף לֹא אֻתְּרָה לְפִי מִסְפַּר סִדּוּרִי עוֹקֵב אוֹ אַחֵר, כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ הִתְקַבְּלָה הוֹדָעָה: "הֻחְזַר לַשּׁוֹלֵחַ מֵאֵין מַעַן מְדֻיָּק" כָּךְ נוֹתַרְתִּי בְּאִי אִי־הָרֹגַע. טרסה אִשָּׁה בַּטֶּרָסָה עוֹמֶדֶת צוֹפָה מַטָּה הָעִירָה, לְצִדָּהּ שִׂיחַ גֶּרַנְיוּם אָדֹם בָּרְחוֹב מְכוֹנִיּוֹת חוֹלְפוֹת, אֵין דּוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמָהּ, בְּמַצָּבָהּ, עוֹמֶדֶת מַשְׁמִימָה מַבָּטָהּ הַשָּׁמַיְמָה רַק הַקְּמִילָה קְרֵבָה […]
דור שני לשואה | יהודה ויצנברג ניב
א. דּוֹר שֵׁנִי לַשּׁוֹאָה. מָה שֶּׁאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ אִם אֲנִי חַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, מְשָׁרֵת בִּצְבָאָהּ וְיוֹדֵעַ לְהָגֵן עַל עַצְמִי, אֲנִי לֹא יָכוֹל שֶׁלֹּא לָחוּשׁ בֵּין הָעֲצָמוֹת וְהַבָּשָׂר, כָּל חֹרֶף מֵחָדָשׁ, אֶת הַפַּחַד הַמַּצְמִית הַזֶּה שֶׁחָווּ אָבִי וְאִמִּי בַּגֶּטוֹ. ב. אַף פַּעַם לֹא שָׁאַלְתִּי אֶת אִמִּי וְאָבִי מֶה עָבַר עֲלֵיהֶם בַּגֶּטָאוֹת בְּאֵירוֹפָּה. תָּמִיד הִתְיָרֵאתִי מִן הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁתְּחַשֵּׂפְנָה […]
שני מתַאבנים מתוך 'כל החיים אחריךָ', ספר השירה השלישי של אבי לוי בהוצאת קתרזיס
נקרופיל שירה הַיּוֹם אֲנִי כּוֹתֶב רַק עַל מָוֶת. אֲנִי נִמְשַׁךְ אֵלָיו בִּמְיֻחָד בַּיָּמִים שֶׁהוּא עוֹבֵד מֵהַבַּיִת, יוֹשֵׁב בְּגוּפִיָּה וְתַחְתּוֹנִים בַּסָּלוֹן, עוֹשֶׂה אֶת מִשְׂחֲקֵי הַכֵּס בְּבִּינְג' אַלְמוֹתִי וְכוֹתֵב שִׁירָה עַל הַיָּמִים שֶׁהָיָה חַי. מי אני היום? אֲנִי שֶׁל הַיּוֹם כְּבָר צָרִיךְ לְפַנּוֹת מָקוֹם, לְהִפָּרֵד לְשָׁלוֹם מֵאֲנִי שֶׁל אֶתְמוֹל. אֲנִי שֶׁל מָחָר מְאַחֵר לַטִּיסָה וְנִשְׁאָר עוֹד יוֹם […]
הזורעים מחויבים לדיוק: הספר השלישי של יואב איתמר, "הזורעים", הוא קובץ מגוון המתמקד בצורת סונט-המילה. סונט המילה הינו שיר בן ארבע עשרה שורות, ובו מילה אחת בכל שורה. הצורה המינימלית שואבת השראה גם ממסורת המזרח הרחוק ומחייבת את המשורר לדייק בכל מילה ומילה ולא אחת קריאה חוזרת של השיר.
שאר רוח לִפְעָמִים אֲנִי רוֹצֶה רוּחַ חֲזָקָה כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִפְרֹשׂ אֶת הַכְּנָפַיִם וְלָעוּף בְּלִי לְהָנִיעַ אֵבֶר יואב איתמר לא המציא את הז'אנר, הוא קיבל השראה מהמשורר הקנדי סימור מיין, שמרבה בשנים האחרונות לכתוב סונטות-מילה. מיין מספר שסונטת-המילה הראשונה המוכרת לו, "עצבות שלאחר משגל", נכתבה ב-1985 על ידי המשורר האמריקאי בראד לייטהאוזר. זהו ז'אנר השואב מחד […]