לילית
לִילִית לִילִית
גַּלִּי לָנוּ רָזַיִךְ
הֵיכָן מִסְתָּרַיִךְ
אַיֵּה הַכּוֹחוֹת
שֶׁהִפִּילוּ גְּבָרִים עַד כְּלוֹת
וְלֹא יָדְעוּ מִיָּמִין אוֹ מִשְּׂמֹאל,
דַּעְתָּנוּתֵךְ הֶעֱמִידָה אוֹתָם בַּתּוֹר
אֲפִלּוּ לֹא הֵעֵזּוּ דָּבָר לִשְׁאֹל
לַמְּדִינוּ מַהוּ שִׁוְיוֹן.
צרחה
הַקְּרִיאָה לְעֶזְרָה בָּרֶקַע
נָחֲתָה כְּשֶׁלֶג רַךְ עַל הַקַּרְקַע –
נוֹתְרָה גַּלְמוּדָה. דָה.
אִישׁ לֹא שָׁעָה לָהּ,
כְּמוֹ הֶבֶל בְּמוֹתוֹ, בָּדָד.