אוזר כוחות לאכזבה
מָתַי שֶׁהוּא הִנַּחְתִּי סִימָנִיָּה בַּסֵּפֶר.
מָתַי שֶׁהוּא הִמְתִּינוּ לִי הָאוֹתִיּוֹת
עַד בּוֹשׁ.
אַחַר כָּךְ נָפוֹצוּ לְמִסְרוֹנִים, גְּלוּיוֹת,
בָּתֵּי שִׁיר שֶׁל אֲחֵרִים,
מְעוֹנוֹת מַחֲסֶה לְמִלִּים בְּסִכּוּן.
פְּלִיטוֹת.
אֲחָדוֹת נִרְדְּמוּ.
אֲחֵרוֹת נִסּוּ לִשְׁלֹחַ שׁוּרוֹת רֵיקוֹת
לִקְרוֹבֵיהֶן וְנוֹאֲשׁוּ. רָאשֵׁיהֶן צָנְחוּ
עַל מִזְוָדוֹת.
מָתַי שֶׁהוּא רָשַׁמְתִּי רָאשֵׁי פְּרָקִים
לְלֹא פְּרָקִים. עוֹר וַעֲצָמוֹת בְּלִי רוּחַ.
מָתַי שֶׁהוּא הִתְחַלְתִּי לֶאֱהֹב וְלֹא
יָדַעְתִּי אֵיךְ מַמְשִׁיכִים מִכָּאן.
דָּרוּךְ לְאַהֲבָה, זָקוּף לִפְקֻדָּתָהּ
כְּחֵץ שֶׁל קוּפִּידוֹן
שֶׁלֹּא נוֹרָה.
מָתַי שֶׁהוּא לֹא כְלוּם.
עֹשֶׂה עַצְמוֹ אוֹזֵר כּוֹחוֹת
לְאַכְזָבָה.
אופק
בְּסִגּוּפֵיהֶם הַקָּשִׁים הִצִּיבוּ לִי הוֹרַי אֹפֶק
וָרֹד כִּמְשׂוּכָה גְּבוֹהָה,
וַאֲנִי גַּמְלוֹנִי, נִפְתַּל רַגְלַיִם וְעִלֵּג
תְּנוּעָה צָלַחְתִּי אוֹתָהּ שׁוּב וָשׁוּב
סָחוּף וְקָרוּעַ וְנִצָּח אַף שֶׁהִגְבִּיהוּ
אוֹתָהּ בְּכָל קְפִיצָה אוֹ שֶׁמָּא קָטֹנְתִּי
וְתָמִיד שַׂבְתִּי מִכְּפוֹר בְּדִידוּתוֹ שֶׁל
הַנִּצָּחוֹן אֶל הַסִּכּוּי הַמֻּבְטָח לְהִכָּשֵׁל בַּקְּפִיצָה
הַבָּאָה. וּכְשֶׁשַּׁבְתִּי וְהָאֹפֶק הַוָּרֹד כְּבָר
הָיָה מוֹט בַּרְזֶל חָלוּד וּמִתְפּוֹרֵר וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם
הֵכַנְתִּי עַצְמִי לִקְפִיצָה אַחֲרוֹנָה אַף
שֶׁכְּבָר לֹא הָיוּ שָׁם וּבְעַצְמִי הִגְבַּהְתִּי
וְיָכֹלְתִּי בְּנָקֵל לִצְלֹחַ מִתַּחְתָּיו. אֲבָל
לֻמַּדְתִּי לֹא לְרַמּוֹת. גַּם בִּמְחִיר
הַכִּשָּׁלוֹן הַמָּתוֹק.
במקום שאין יותר מה לומר
בַּמָּקוֹם שֶׁאֵין יוֹתֵר מָה לוֹמַר
מִתְגַּדְּרִים בְּמִלִּים גְּבוֹהוֹת
שֶׁכְּדֵי לָרֶדֶת לְעָמְקָן צָרִיךְ
לְהַצִּיב כִּסֵּא עַל כִּסֵּא לַעֲלוֹת
גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ לִפֹּל
וְלִשְׁבֹּר מִפְרֶקֶת
כְּדֵי לְהָבִין בִּנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה
שֶׁאֵין מָה
