אכזבה | רות ארטמן

נָהָר שֶׁל רְגָשׁוֹת טוֹבִים
זָרַם פֹּה בַּסְּבִיבָה.
מַעְיָנוֹת וּמַבּוּעֵי שִׂמְחָה
נָבְעוּ מִשְּׁתֵּי גְּדוֹתָיו.

בּוּעוֹת שֶׁל יְדִידוּת
עָלוּ מִמֵּי הַנַּחַל
וּפִרְחֵי הַלֹּבֶן
עִטְּרוּ אֶת הַגָּדָה.

עַכְשָׁו נָטוּשׁ הַנַּחַל.
הַחֲבֵרִים שָׂחוּ –
אֶל הַגָּדָה מִמּוּל.
קָמְלוּ פִּרְחֵי הַלֹּבֶן
הָאֲוִיר נָדַם.

צְלִילוּת הַמַּיִם נֶעֶכְרָה.
בּוּעוֹת טִינָה רוֹתְחוֹת
בֵּין חַלּוּקֵי הַנַּחַל,
פּוֹלְטוֹת אֵדֵי גָּפְרִית
וּבֹץ דָּבִיק שֶׁל צַעַר
חוֹסֵם אֶת צְעָדַי.

רָאשִׁי סְחַרְחַר
מֵעַרְפֶל הַתַּדְהֵמָה
– כִּי –
בִּנְהַר הָאֹשֶׁר
זוֹרֶמֶת אַכְזָבָה.

vincent van gogh river with cypress trees

תוכן נוסף לקריאה

נעם פרידמן מפרסמת בימים אלה את ספר שיריה הראשון בהוצאת הספרים הצעירה "קתרזיס". שם הספר, "אני כמו אפרסק", הוא האמירה שהחיים מורכבים מרגעים קטנים ופשוטים, ובתוכם הפגיעות היא עובדה שעומדת בבסיס מי שאנחנו. בסופו של דבר, אלה רגעים ותחושות שמשותפים לכולנו. ואכן, שיריה של פרידמן מדברים בקול מורם מתוך השבר ומתוך הסדקים.

דילוג לתוכן