שלושה שירים | נעמי מנדלבאום

דף לבן

לֹא מוּבָן
עַד כַּמָּה דַּף לָבָן
יָכוֹל לִכְאֹב
כְּשֶׁהוּא חוֹתֵךְ אֶת הָאֶצְבַּע.
כַּמָּה דַּק יָכוֹל לִהְיוֹת הוּמוֹר.
וְכָכָה לִדְקֹר.
כַּמָּה פָּרִיךְ וְשָׁבִיר
כָּכָה עוֹקֵץ וּמָרִיר.

מִלִּים יְכוֹלוֹת לְעַנּוֹת.
שְׁתִיקָה, לֹא פָּחוֹת.

יש נחש

בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נָחָשׁ
פִּיתוֹן מְפַתֶּה.
חוֹבֵק, חוֹנֵק לֵב.
שְׁפִיפוֹן עַל אֹרַח חַיָּיו.
לְכָל אֹרֶךְ חַיָּיו.

כָּל אֶחָד הוּא קֵן צִפְעוֹנִים.
חֻר פָּתֶן.
הוּא בּוֹר.

וְהַבּוֹר לֹא רֵיק.
גַּם מַיִם חַיִּים.
גַּם חֲמַת הַמָּוֶת.

בְּכָל אֶחָד יֵשׁ נָחָשׁ
שָׂרָף עַל גָּחוֹן.
עֲקַלְקַל, עֲקַלָּתוֹן.
וּמְנַסֶּה יוֹם יוֹם
לְשׁוּפֵנוּ רֹאשׁ.
בְּנַעַל גְּבוֹהָה עַל עָפָר. עֲלֵי צוּר.
בֵּינוֹת מָסָךְ קוֹצִים שָׁטוּחַ מְסַמֵּא.
מְנַקֵּר עַיִן.

וְכִי נָחָשׁ מֵמִית?
פּוֹעֵר לֹעַ אַרְסוֹ.

אֵין עָרוֹד מֵמִית.
בְּכָל אֶחָד יֵשׁ מַטֶּה.
יֵשׁ בֵּן מַאֲמִין.
מְשַׁעְבֵּד לֵב לְאָבִיו.
הַחֵטְא מֵמִית. הַגָּדֵר הַנִּפְרֶצֶת.
וְיֵשׁ נָחָשׁ מְחַיֶּה.

לא סיפורים

אַחֲרֵי שֶׁהָלַכְתְּ
הָרֶמֶץ דָּעַךְ,
הָאֹפֶק נִטְרַק בְּפָנֵינוּ וְהֵם בִּקְּשׁוּ סִפּוּר.

הַזִּכְרוֹנוֹת לֹא נַעֲנוּ
נִסְתַּתְּמוּ הַמִּלִּים.
לֹא סִפּוּרִים הָיוּ לִי.
הָיְתָה לִי אַטְמוֹסְפֵרַת הָעוֹלָם כְּשֶׁהָיִית.

לְכִי תְּתָאֲרִי לָהֶם צֶבַע שֶׁל אֲוִיר.
דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר.
קָשֶׁה לְתַמְלֵל נִיחוֹחוֹת גַּעְגּוּעַ.
וְקִרְבָה אֵינֶנָּה סִפּוּר.