המגדלים חונקים את הנפש! וקצת שירי מלחמה – 'פננה במגדל' – ספר שירים אקו־פואטים חדש הוא ספרו השביעי של הסופר, המשורר ואיש התיאטרון, יובל ששון, שנכתב בעקבות מעבר למגדל מגורים. הספר מתכתב עם ספרו הקודם שעסק אף הוא באיכות הסביבה ואפשר ללמוד ממנו על האטימות של הבטון ביחד עם האטימות של החברה האנושית!

בימים אלו מוציא יובל ששון את "פננה במגדל", ספרו השביעי בכלל והספר השני בפרט של שירה אקופואטית.  לדבריו:

"עכשיו אני גר במגדל. גרתם פעם במגדל? אני גר במגדל, 31 קומות של מגדל. מגורים במגדל לא דומים לשום דבר אחר. לקחו מושב – 141 בתים או רחוב קטן בתל אביב ובנו אותו לגובה. הדירה נעימה, אבל המגדל… היה לי קשה להתרגל אליו, למגדל. הוא מעורר חשיבה מחודשת על מושגים כמו שמירה על הטבע, יחסי כוחות בין קידמה לשמרנות ומהווה נושא מרענן לכתיבה אקופואטית, אתגר. שירים ממרומי הקומה ה-13, פננה במגדל.

כל מילה שאני מנסה לכתוב על הנושא מרגישה לי מתנשאת. איזו חשיבות יכולה להיות לספר שירים שעוסק בחוויית המגורים במגדל בן 31 קומות מול המציאות הכואבת של החודשים האחרונים במדינת ישראל? מול אירועי השביעי באוקטובר, מול המלחמה, מול ההרוגים, החטופים, הפצועים, הנעדרים? כל דבר כמעט מתגמד בחשיבותו. אך לא. להבנתי יש חובה מוסרית לכל מי שנמצא בעורף, לנסות ולהפוך את החיים במדינה לקצת יותר טובים, בעבור זה אנו נלחמים, שנוכל לחיות חיים שפויים במדינת ישראל."

*

שִׁימּוּשׁ בְּכֹחַ מֵבִיא בַּהֶכְרֵחַ לְשִׁימּוּשׁ בְּעוֹד כֹּחַ
זֶה הַחוֹק הַשְּׁלִישִׁי שֶׁל נְיוּטוֹן
כַּאֲשֶׁר גּוּף מַפְעִיל כֹּחַ כָּלְשֶׁהוּ עַל גּוּף אַחֵר, הַגּוּף הָאַחֵר
יַפְעִיל
כֹּחַ הַשָּׁוֶוה בְּעוֹצְמַתּוֹ אַךְ מְנוּגָּד בְּכִיוּוּנוֹ עַל הַגּוּף הָרִאשׁוֹן
לָמַדְנוּ אֶת זֶה בְּשִׁעוּרֵי פִיזִיקָה, בַּתִּיכוֹן
וַאֲנַחְנוּ כָּל פַּעַם מִתְפַּלְּאִים מֵחָדָשׁ לְגַלּוֹת שֶׁזֶּה נָכוֹן

*

אַחֲרֵי כָּל הָרָעוֹת הַחוֹלוֹת שֶׁיָּצְאוּ מֵהַתֵּיבָה
נָתְנָה לָנוּ פַּנְדּוֹרָה אֶת הַגְּרוּעָה מִכּוּלָּן
אֶת הַתִּקְוָוה
הִיא מִתְחַפֶּשֶׂת לְמַשֶּׁהוּ חִיּוּבִי אֲבָל בְּעֶצֶם זֶה גָּרוּעַ כְּמוֹ מַגֵּפָה, אוֹ סַרְטָן, אוֹ מִלְחָמָה
אוֹ כָּל חָרָא אַחֵר שֶׁהָאֱנוֹשׁוּת יוֹדַעַת לְהָבִיא עַל עַצְמָהּ
לְפָחוֹת עִם שְׁאַר הַדְּבָרִים אַתָּה יוֹדֵעַ עִם מָה אַתָּה מִתְמוֹדֵד
תִּקְוָוה? זֶה כְּלוּם.

*

בְּשִׁבְעָה לְאוֹקְטוֹבֶּר מָה בְּעֶצֶם קָרָה?
מִישֶׁהוּ פָּגַע לָנוּ בַּזִּיקְפָּה
בַּזִּיקְפָּה הַלְּאוּמִּית, הַמִּתְנַשֵּׂאת וְהַיְּהִירָה
דִּגְדֵּג לָנוּ אֶת הָאַשְׁלָיָה
שֶׁיֵּשׁ לָנוּ שְׁלִיטָה
וּבְקוֹל תְּרוּעָה
יָצָא מֵהָרְצוּעָה
וְהִתְפּוֹצֵץ עַל כָּל מִי
שֶׁהָיָה בַּסְּבִיבָה
יָצָאנוּ בְּזוֹל. כְּלוֹמַר הַמְּחִיר כָּבֵד, הֲרוּגִים וּפְצוּעִים וַחֲטוּפִים וּמַעֲשֵׂי זְוָועָה..
סְנַאף לַהֲמוֹנִים
וְאָז מָה קָרָה?
כַּמָּה שָׁעוֹת לֹא עָמַד לָנוּ
אֲבָל אָז הִתְגַּבַּרְנוּ
וּכְאִישׁ אֶחָד נֶעֱמַדְנוּ
אֶל הַקְּרָב יָצָאנוּ
וְאוֹתָם נִיצַּחְנוּ
אוֹ שֶׁבְּעֶצֶם… לֹא
אַי…

יובל ששון, יליד 1965, הוא סופר, משורר ואיש תיאטרון החי במגדל בגבעתיים. ספריו הקודמים: "לפעמים למות זה לא מספיק" (שירים), "תודה שבאתם, רומי" (רומן), "אני אבא ופויו, הולכים לבקר את הדוד מוניו" – יחד עם ליאור צ'רניץ  (ספר ילדים), "רצתי ודורה" (רומן). דבש (רומן), "טבע ועיר" (שירים).  לאתר המחבר:  https://www.yuvalsasson.co.il