שני שירים | שולה ברנע

עקודה

כְּיִצְחָק נֶעֱקַדְתִּי
צִפּוֹר לְכוּדָה
כִּרְסַמְתִּי בַּכְּבָלִים,
אַךְ הֵם הִתְחַזְּקוּ,
לָפְתוּ וְלָפְתוּ
סֵרְבוּ לְשַׁחְרְרֵנִי,
רַק צְעָקָה שְׁתוּקָה
נִמְלְטָה.

מאבק לחיים

יָדַיִם שְׁקוּפוֹת, דְּקוּרוֹת מְחָטִים,
נִימִים חִוְּרִים בְּצֶבַע עוֹר,
פֶּה פָּעוּר מְגַשֵּׁשׁ אַחַר חַמְצָן,
מֵצַח לָבָן, הוֹזֵה הֲזָיוֹת מַבְעִיתוֹת.
יָד בְּלוּיַת זֹקֶן עוֹנָה בִּלְטִיפָה רַכָּה,
חוֹמֶלֶת, מְחַזֶּקֶת, מְמַלֵּאת תִּקְוָה,
מְפַיֶּסֶת בְּדִבְרֵי כִּבּוּשִׁין עֲדִינִים,
מַאֲכִילָה כַּף אַחַר כַּף דַּיְסָה סְמִיכָה.
רוֹאָה חַיִּים מֵעֵבֶר לַמַּרְאָה
מִתְכַּחֶשֶׁת לָרַע מִכֹּל, אֵינוֹ קוֹרֵא בִּשְׁמוֹ,
פֶּן יַגִּיעַ בִּמְהֵרָה, פֶּן יִקַּח אֶת הַבָּא בְּתוֹרוֹ.
חֹסֶן וְחֹזֶק שֶׁהִתְחַשְּׁלוּ בִּמְדוֹרֵי מִלְחָמוֹת
לֹא בְּקַלּוּת יִכָּנְעוּ, לֹא יְכוֹפְפוּ עַצְמָם לְמָרוּת הַטֶּבַע,
שׁוֹמְרִים עַל כְּבוֹדָם, עַל הַתְּשׁוּקָה לִחְיוֹת
וִיהִי מָה!