ביום המאה… | רות ארטמן

מִתְעוֹרֶרֶת עֲיֵפָה
בְּתוֹךְ עַרְפֶל תּוֹדָעָה.
עַל הַמָּסָךְ הוֹדָעָה:
הִגִּיעַ יוֹם הַמֵּאָה.
אֲהָהּ…אֲהָהּ..

הִגִּיעַ
יוֹם הַמֵּאָה
לַמִּלְחָמָה, לַמִּלְחָמָה…
אַךְ דָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה.

חַיִּים צְעִירִים
נוֹפְלִים שְׁדוּדִים,
אֲהָהּ…אֲהָהּ…
בּוֹכָה, בּוֹכָה הָאֻמָּה.

וּבְמַחְשַׁכֵּי מַאְפֵּלְיָה
יוֹשְׁבִים שְׁפוּפִים
מֵאָה שְׁלוֹשִׁים וְשִׁשָּׁה.

יָדַי פְּשׁוּטוֹת
לִבִּי זוֹעֵק
אוֹיָה! אוֹיָה!

אַךְ סָבִיב
רַק דּוּמִיָּה
רַק דּוּמִיָּה.

פיקאסו
דילוג לתוכן