עַל רֹאשֵׁנוּ עָנָן
אֵין דְּמוּת לוֹ –
כִּי אֵין דְּמוּת
לַעֲנַן חֲרָדָה.
הוּא בָּנוּי מֵאֵימָה
הוּא בָּנוּי מִדְּאָגָה
עַל חַיֵּי חֲטוּפִים
כְּלוּאִים וּנְמַקִּים
בְּעִמְקֵי מַחְשַׁכִּים.
וּמַנְמִיךְ הֶעָנָן –
נִדְחָסִים בּוֹ בְּרָקִים
וְאִלְּמִים הָרְעָמִים
וּמַרְאוֹת הַבְּרָקִים
מַשְׁתִּיקִים וּמְרַסְּקִים
זְעָקוֹת חֲטוּפִים
וּמַנְמִיךְ הֶעָנָן
וְהוֹלֵךְ וּמַנְמִיךְ
וְנִדְחָס וְחוֹרֵק
וּפוֹלֵט שְׁאָגָה
נוֹרָאָה.
אֲהָהּ, אֲהָהּ
בּוֹכָה בּוֹ הַתִּקְוָה.
