שלושה שירים | נועם מאיר שדות

קוֹרְאִים לִי מַר נֶחְמָד
כִּי אֲנִי אוֹמֵר שָׁלוֹם לְהִתְרָאוֹת וּבְבַקָּשָׁה
כָּל הַבָּנוֹת אוֹמְרוֹת הוּא נֶחְמָד הוּא נֶחְמָד מַר נֶחְמָד
אֲבָל מַר נֶחְמָד מְחַפֵּשׂ לוֹ גְּבֶרֶת נֶחְמֶדֶת
לְסִפּוּר אַהֲבָה סוֹחֵף וְרוֹמָן רוֹמַנְטִי עָמֹק
כִּי מַר נֶחְמָד הוּא גַּם גֶּבֶר
וְהוּא רוֹצֶה אִשָּׁה כְּמוֹ כָּל הַגְּבָרִים
עַל כֵּן יְשַׁנֶּה שְׁמוֹ לְמַר אִישׁ.

*

בַּלַּיְלָה
בַּשָּׁעוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁל הַלַּיְלָה
שֶׁכֻּלָּם יְשֵׁנִים
וְרַק אַתָּה עֵר
נִרְאֶה שֶׁאַתָּה מֶלֶךְ
מֶלֶךְ עַל כָּל הָעוֹלָם
שׁוֹכֵב בְּמִטָּתְךָ
וּמוֹלֵךְ
מוֹלֵךְ עַל כָּל הַיְּקוּם
עַל כָּל הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שָׁם בַּחוּץ
עַל חֲזִירֵי הַבַּר הַמְּמַלְּאִים אֶת הָעִיר
וְאַתָּה מֶלֶךְ הַלַּיְלָה
לְלַיְלָה אֶחָד
מְחַפֵּשׂ אֶת נְתִינֶיךָ
לִשְׁלֹט בָּהֶם
לִכְתֹּב עֲלֵיהֶם שִׁיר.

*
רֹאשׁ כָּחֹל
מְצַיֵּר בְּמִכְחוֹל
אֶת הָאַהֲבָה
אֵלֶיהָ הוּא חָפֵץ לְהַגִּיעַ.
אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם
אוֹמֵר נוּ נוּ נוּ
יֵשׁ עוֹד רַבָּה
עָלֶיךָ לִמְצֹא בַּחוּרָה אֲמִתִּית
לֹא בַּחוּרָה מְאֻיֶּרֶת
וְאִתָּהּ לָצֵאת לְדֶרֶךְ אַחֶרֶת.
וְרֹאשׁ כָּחֹל מַסְכִּים
וְאֶת הַגּוּף מַתְנִיעַ
וְלָאַהֲבָה בְּעֶזְרַת ה'
עוֹד יַגִּיעַ.

Picasso
דילוג לתוכן