נוֹקטוּרן | נועם מאיר שדות

הַלַּיְלָה הַלַּיְלָה
יָרַד יָרַד הַלַּיְלָה
הַחֹשֶׁךְ עָט עַל חַלּוֹנִי
הַשָּׁקֵט בָּא אֶל יְגוֹנִי
בַּלָּאט נִכְנָס אֶל מִטָּתִי
לִכְבֹּשׁ בִּסְעָרָה אֲהוּבָתִי
בַּחֲשַׁאי רוּחוֹת הַכְּפוֹר נוֹשְׁבוֹת
הֵן פָּרַשְׂנוּ כַּפֵּינוּ עַל הַקֹּר
וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת כְּבֵדָה
בּוֹרַחַת מִחוּץ לַחַמָּה
וּשְׁנַיִם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים חֲבוּקִים
אֶל הָאֹשֶׁר שֶׁבַּמְּרוֹמִים.

Vincent van Gogh, Starry Night
דילוג לתוכן