פרידה מאוחרת | רות ארטמן

נְגוֹהוֹת קַיִץ –
עוֹנָה שֶׁקָּשֶׁה לַעֲמֹד בָּהּ.
כֹּה נָדוֹשׁ הַנּוֹשֵׂא –
קַיִץ…

כּוֹפֶה עַצְמְךָ עָלֵינוּ
בִּתְרוּעַת חֹם גְּדוֹלָה
גַּלֵּי זֵעָה
מְצִיפִים חֲצִי עוֹלָם
מְגָרְשִׁים
עֲדִינוּת אָבִיב
וְשִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים
שֶׁלִּבְלְבוּ עִם
הָאַגָּס וְהַתַּפּוּחַ.

מַזְגָנֵי הָאֲוִיר
רוֹעֲשִׁים
מַשְׁכִּיחִים אֶת הָעֻבְדָּה
שֶׁעִנְבֵי הַבֹּסֶר
יַבְשִׁילוּ –
בִּלְעָדֶיךָ.

כַּסְפִּית הַמַּדְחֻמִּים
שׁוֹאֶפֶת לְהַמְרִיא
לְהַתְפִּיחַ אֶת הַתְּאֵנָה
שֶׁכְּבָר חָנְטָה פַּגֶּיהָ.

מִתְבּוֹנֵן בַּיְּלָדִים
קוֹפְצִים אֶל מֵי בְּרֵכָה
בְּצָהֳלַת צְחוֹק

מַזְהִיב וּמְיַבֵּשׁ
גִּבְעוֹלֵי קָמָה שֶׁבָּשְׁלָה
מִתְבּוֹנֵן בְּצִפּוֹרִים
פְּעוּרוֹת מַקּוֹר
מְחַפְּשׂוֹת מְקוֹר מַיִם.

שׁוֹאֵג שַׁאֲגַת
חֹם אַחֲרוֹנָה
לְפָנַי בּוֹא
אָחִיךָ הַסְּתָו.

VAN GOGH
דילוג לתוכן