שלושה שירים | שולה ברנע

אדם שיפשוט בגדיו

אָדָם שֶׁיִּפְשֹׁט בְּגָדָיו –
הַאִם יִשְׁתַּנֶּה?
כְּלִבַּת הַתַּפּוּחַ לְלֹא בְּשָׂרוֹ –
הֲיַהֲפֹךְ לָאֲבַטִּיחַ?
כְּנָמֵר לְלֹא חֲבַרְבּוּרוֹתָיו –
הֲיַהֲפֹךְ לְטָלֶה?
כְּאַרְיֵה לְלֹא רַעֲמָתוֹ –
הֲיַהֲפֹךְ לְשֶׂה?
כְּצַדִּיק לְלֹא בְּגָדָיו –
הֲיַהֲפֹךְ לְרָשָׁע?
וְהָאָדָם הַשָּׁחֹר לְלֹא שְׁחוֹרוֹ –
הֲיַהֲפֹךְ לְלֹא־אָדָם?
נָחָשׁ נוֹתַר נָחָשׁ אַף לְלֹא נִשְׁלוֹ!

גדי מועד

רָאִיתִי גְּדִי מוֹעֵד רָפֶה
וּבְאֵר תַּחְתָּיו פּוֹעֶרֶת פֶּה
עוֹד פֶּסַע קָט וְיִפֹּל
עוֹד שְׁנִיָּה וְיִמּוֹט
יָדִי קְצָרָה מֵהוֹשִׁיעַ
עֵינַי הִתְבּוֹנְנוּ בִּבְכִי
רָאִיתִי הִתְאַיְּנוּת כְּשֶׁלִּי.

תקוותה

כֻּבְּתָה תִּקְוָתָהּ בְּאַחַת
לֹא כְּמַיִם הַנִּקְוִים יַחַד,
לֹא כְּגֶשֶׁם הַמַּצְמִיחַ פֶּרַח,
אֶלָּא כַּנֵּר הַכָּבֶה בָּרוּחַ,
לְלֹא יְכָלְתָּהּ לַשִּׂיחַ,
לְלֹא הָאֹמֶץ לַכּוֹחַ,
נִגְנְזוּ תְּשׁוּקוֹתֶיהָ לַמַּחְשַׁכִּים
לְהַצְפִּין כּוֹחוֹתֶיהָ הַנְּמוֹגִים.