מחזור שירֵי מלחמה מאת שולה ברנע

גבורת לביאות

                            – אוקטובר 23

עִם אוֹר רִאשׁוֹן בְּשַׁבָּת,
הִרְעִימוּ צוֹפְרֵי אַזְעָקָה
צִפּוֹרִים עָפוּ בְּטֵרוּף
נָפְלוּ גּוֹזָלִים מִקִּנִּים,
בַּחֲצֵרוֹת יְרִי נֶשֶׁק קַל
גָּעֲשָׁה הַקַּרְקַע מֵרֶשַׁע מַצְמִית
הִשְׁחִירָה מִשְּׂרֵפָה וּפִיחַ –
פֶּתַע מִלְחָמָה וְלֹא בְּמַפְתִּיעַ,
בִּגְבוּרַת לְבִיאוֹת נִלְחָמִים כֻּלָּם,
לְלֹא רֶתַע: אֶזְרָחִים וְחַיָּלִים.
עַל קִבְרֵי רֵעִים, יְלָדִים וּנְכָדִים, מַזִּילִים הַלּוֹחֲמִים דְּמָעוֹת,
אֵלֶּה שֶׁעֵינֵיהֶם גָּאוּ עַל גְּדוֹתֵיהֶן מֵרֹב זְוָעוֹת
לָהֶם מַטְּחֵי הַכָּבוֹד לֹא יָשִׁיבוּ
אֶת הַחַיִּים שֶׁהָיוּ.
וְחֵרֶף הַכֹּל תַּעֲרֹג נַפְשָׁם הַמֻּכֵּית
לָשׁוּב אַף חֶלְקָם הַבַּיְתָה לַדָּרוֹם
לִבְנוֹת אֶת חֶלְקַת גַּן הָעֵדֶן שֶׁאָבְדָה
לְמַעַן הַמֵּתִים וְהַחַיִּים וּלְמַעַן זְכוּתָם.

עֲלֵי העצים האדומים

הַאֲמֵן כִּי אַף עֲלֵי הָעֵצִים הֶאֱדִימוּ מִדָּם,
כְּמוֹ שְׁבִילֵי הַקִּבּוּץ, כְּמוֹ הַכְּתָלִים
וְאֵלֶּה זָעֲקוּ מִיָּגוֹן וּמִבֶּכִי
לַאֲשֶׁר נֶאֶלְצוּ לִרְאוֹת וְלִשְׁמֹעַ –
וְהַתִּינוֹקוֹת? כֵּיצַד יָכְלוּ לָשֵׂאת אֶת הָרֹעַ
אֶת הָרֶשַׁע כְּשֶׁהֱיוֹתָם – הַתֹּם בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ.

רינת ציפור

                            – נובמבר 23

הָבִיאִי רִנָּתֵךְ, צִפּוֹר שִׁיר נָאָה
עַל אַף הַחֹרֶף שֶׁפְּקָדָנוּ
שַׂחֲקִי כְּמוֹ שָׁב הָאָבִיב,
אַל תִּנְטְשִׁינוּ לְאַרְצוֹת הַחֹם
עוֹד יָשׁוּב הוּא אֵלֵינוּ,
הֵיאַךְ נִשְׂרֹד לְלֹא צִיּוּצַיִךְ?

ילדה זקנה

                        – דצמבר 23

הִיא דִּלְּגָה הִשְׁתּוֹבְבָה – שִׂחֲקָה,
פָּנֶיהָ זְעִירִים כָּךְ אַפָּהּ, פִּיהָ, סַנְטֵרָהּ,
חֲלָקוֹת לְחָיֶיהָ כְּמֶשִׁי, לְלֹא קֶמֶט –
וּבְעֵינֶיהָ מַבָּט סָב כָּבוּי –
כָּךְ שָׁבָה מִשִּׁבְיָהּ.

Edvard Munch
דילוג לתוכן