לשון הרע | נועם מאיר שדות

לְשׁוֹן הָרַע – כַּמָּה זֶה נוֹרָא.
לִסְתֹּם אֶת הַפֶּה – גַּם בִּשְׁבִיל עֲבֵרָה.
לֹא לְרָכֵל – הֲרֵי זֶה מְקַלֵּל
לֹא לְדַבֵּר עַל בַּעַל עֲבֵרָה
כִּי הַבּוֹרֵא מְצַוֶּה לְהוֹקִיר כָּל יְהוּדִי
גַּם בֶּן בְּלִיַּעַל
אֲפִלּוּ אִם הוּא
בְּפַטִּישׁ אֶת הַטֶּלֶפוֹן שׁוֹבֵר
וּמַשְׁאִיר בְּלִי שְׂרוֹךְ נַעַל
וְאַתָּה נִשְׁאָר לְבַד מְמַלְמֵל
בִּרְכוֹת הוֹדָיָה לַבּוֹרֵא
הָעִקָּר לְלַכְלֵךְ לֹא לִכְלַכְתָּ
וְיָצָאתָ מְזֻכֶּה.

Face With Window Eyes – Basquiat
דילוג לתוכן