חזרת החריזה | רות ארטמן

בֵּין עַרְפִלֵּי עֵרָנוּת וְשֵׁנָה
חָזְרָה אֵלַי הַחֲרִיזָה
פּוֹנָה אֵלַי בִּתְחִנָּה.
תְּנִי לִי הִזְדַּמְּנוּת, יַקִּירָה,
לְהַחֲיוֹת אֶת יֹפִי הַשִּׁירָה.

וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת דְּמוּמָה
מֹחִי רֵיק מִמַּחְשָׁבָה
שִׁירַת יְמֵי הַבֵּינַיִם הָאֲצִילָה
מִתְדַּפֶּקֶת עַל דַּלְתִּי בִּתְחִנָּה
אָנָּא
נַסִּי, נַסִּי, אֲהוּבָה…