דפנה שמשוני
שירה עכשוִית שִׁירָה עַכְשָׁוִית הַנִּכְתֶּבֶת עַכְשָׁו בְּשָׁעָה זוֹ בְּדִיּוּק גַּם אִם הֵסַרְתִּי אֶת שְׁעוֹן הַיָּד וְהַשָּׁעָה לֹא יְדוּעָה עַכְשָׁו אֶפְשָׁר לְהַקְלִיד אוֹתָהּ בַּחֲצִי חֲשֵׁכָה וּבִתְמִיהָה עַל מָה?! * שִׁירָה עַכְשָׁוִית עַכְשָׁו עִם כֶּלֶב שֶׁנּוֹבֵח כְּבָר שָׁעוֹת עִם הַגַּב לַחַלּוֹן הַגָּדוֹל עִם תְּמוּנַת כַּלַָּנִיּוֹת בַּזִּכָּרוֹן שִׁירָה עַכְשָׁוִית עִם רַגְלַיִם נְעוּלוֹת מְקֻפָּלוֹת עִם מַזְגָּן מְקָרֵר בְּדִיּוּק עַכְשָׁו […]
תות הרמס סאטורי
זהו שיר ארס פואטי זֶהוּ שִׁיר אַרְס פּוֹאֶטִי לַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה בִּמְחוֹזוֹת הַצֶּלוֹפָן וּבֻבּוֹת הַבַּרְבִּי. נָא לְהַכִּיר: נָעִים מְאֹד: נָעִים גַּם לִי. הפֶך יוֹתֵר מִדַּי שָׂם זַיִן: מִדַּי לֹא יוֹדֵעַ מַה לַעֲשׂוֹת אֵיךְ לְדַבֵּר. אֲנִי הַהֶפֶךְ. זוֹ אֵינָהּ תְּשׁוּקָה בּוֹעֶרֶת נִבְעֶרֶת: זֹאת מִלָּה גַּסָּה: כַּמָּה אֲנִי שָׂנֵא הוֹי אֶת הָעִיר הָרְעוּלָה […]
שירה לוי
נצח שלשום אחד הימים הכי קשים בעשור האחרון הזכיר לי ימים אפלים אז בגיל 50 ודווקא ביום הזה כאילו מכושף מלמעלה הייתי בבדידות שמזמן לא הייתי פתאום לא היה איש כמו אז לא יכולתי עוד רציתי לרדת הגוף קרוע מכאב לא מסוגל לתזוזה הזעם משתולל בתוכו והלבד שהרג היום הזה היה נצח נצח נצחים שלא […]
שולה ברנע
מפתח שנאתי להיות חיילת ושנאתי עוד יותר את התפקידים בצבא: כתיבה ומילוי של טפסים אינסופיים, ותיוק מעצבן עד אין קץ. שמענו שבמדור נפגעים, החיילים עוסקים בדיני חללים ובמשפחותיהם, וחשנו שיש להם גאוות יחידה. אנו היינו קציני הניירת! החיילים־הבנים במחלקתנו היו בעלי פרופיל נמוך מתשעים ושבע, לכולם היה איזשהו פגם נסתר שאותו יכולנו לגלות בעזרת התיקים […]
רות ארטמן & שני סיפורים
אחרי שיר השירים "רפדוני בתפוחים סמכוני באשישות כי חולת אהבה אני" / שיר השירים בשלב מסוים שניהם הפסיקו לשמוע את קולות הגלגלים ואת נהמת המנוע הגועה כשור זקן. האוטובוס המשיך לנסוע במעלה התלול האחרון לפני מצפה-רמון ומחיצת הזכוכית המוגבהת שמאחורי הנהג שיקפה בבואה חיוורת של שניהם, יושבים וראשיהם מוטים זה אל זה. הסיבובים החדים היו […]
דני אנדליך & חתלתול־ים
חתלתול־ים למחרת בבוקר הדייגים שבו לים לאסוף את הרשת והבדואים חיכו על החוף לעזור בשליית הדגים ולאיסוף חלקם בשלל. היה זה בוקר ללא אירועים יוצאי דופן. דויד נהג את הסירה בהתקרבה לחוף והיה גאה מאוד בתפיסתו המהירה את אמנות תמרון הסירה במים – לפחות לדעתו, משום שהאחרים מעולם לא החמיאו לו על כך. כשהיו במים […]
שולה ברנע
מאחורי המסכה דְּבַשׁ נַגָּר מִשְּׂפָתָיו נִפְרְשׂוּ חַרְצֻבּוֹת זְרוֹעוֹתֶיהָ לִקְרָאתוֹ, הָיְתָה זוֹ תַּאֲוָה אוֹ אַהֲבָה אוֹ שְׁתֵּיהֶן יַחְדָּו, לְמִי אִכְפַּת. רתיחה נִימַי רָתְחוּ בִּי כִּמְעַט עַד הִתְפַּקְּעוּת, כָּךְ זֶה בְּעֵת הָגוּת, עֲצַבַּי רָטְטוּ בִּי, בְּשֶׁל דְּחִיסוּת הָרִכּוּז, עָמַדְתִּי עַל קְצוֹת רַגְלַי נוֹצָה קְלִילָה לִלְכֹּד, חָמְקָה לָהּ בַּמְּשׁוּבָה כְּאַיָּלָה נִצּוֹדָה. וְלֹא פָּנְתָה לָאָחוֹר. […]
יהודה ויצנברג ניב
יומיים הלכתי יוֹמַיִם הָלַכְתִּי לְמִזְבַּח־יִצְחָק וְהִגַּעְתִּי שְׁטוּף־זֵעָה וְתָשׁוּשׁ מֵהַדֶּרֶךְ. כָּל חֲלָבִי שֶׁהֶחְמִיץ בַּדֶּרֶךְ לְכָאן נִשְׁאַר בַּתְּהוֹמוֹת שֶׁעָלִיתִי בָּהֶם וְהָיָה בָּרוֹת לְשִׁנֵּי צְבוֹעִים. יוֹמַיִם הָלַכְתִּי לְמִזְבַּח־יִצְחָק. אֶת שִׁלְדֵי קִדּוּשַׁי פִּזַּרְתִּי כְּאַצּוֹת־יָם כְּחֻלּוֹת עַל רְצִיפֵי־הַיְּשִׁימוֹן וְנִכְמַרְתִּי מִן הַגַּעְגּוּעִים שֶׁעָלוּ בִּי אֶל קַרְנוֹת־הַמִּזְבֵּחַ. חושינו הבריאים חוּשֵׁינוּ הַבְּרִיאִים מְרַמִּים אוֹתָנוּ, מְסַלְּפִים דִּינִים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת כְּיַד הַדִּמְיוֹן הַטּוֹבָה עֲלֵיהֶם. עַל […]
שולה ברנע & שלושה שירים
* אָנוּ שְׁנֵינוּ אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ לֹא שִׁעַרְנוּ כִּי כָּזֹאת תִּקְרֶה: הַחִלּוֹנוּ לְהַפְלִיג בַּנָּהָר. נָהָר תָּכֹל חָלָק, קָצֵהוּ פָּגַשׁ בָּרָקִיעַ מֵעַל. שְׁרוּיִים הָיִינוּ בִּתְכֵלֶת נָאֶה, חָתַרְנוּ וְהִתְקַדַּמְנוּ, עַד הֵחֵלּוּ מִשְׁבָּרִים קַלִּים, קֶצֶף וְגַלִּים סוֹעֲרִים, שֶׁהָלְמוּ בָּנוּ וְהִתְנַחְשְׁלוּ, אִיְּמוּ לְהַטְבִּיעֵנוּ. אַתָּה מָשַׁכְתָּ שְׂמֹאלָה וַאֲנִי יָמִינָה, מַבָּטֵינוּ לֹא הִצְטַלְּבוּ, לוּלֵא חוּט הֲבָנָה דַּק שֶׁהוֹפִיעַ פֶּתַע, נִים חָמִים שֶׁל […]
רני רוזנטל
דברים שֶׁעָשׂוּ הֶבְדֵּל. נָשִׂיא שֶׁהוֹשִׁיט יָד לַשָּׁלוֹם בְּאֶרֶץ אוֹיֵב אַפִּיפְיוֹר שֶׁסֵּרֵב לְהַפְלוֹת בֵּין אַהֲבוֹת הַשִּׂמְלָה הַסְּגֻלָּה שֶׁלָּבַשְׁתְּ בְּמַאי הַדִּמְעָה שֶׁהִפְתִּיעָה וְנִסִּית לְהַסְתִּיר כְּשֶׁדִּבַּרְנוּ עַל כְּבוֹד הָאָדָם. גַּם הַמְצָאַת הַגַּלְגַּל וּבִקּוּעַ הָאָטוֹם אֲבָל יֵשׁ הֶבְדֵּל איך ידעתי אֵיךְ יָדַעְתִּי? אַחֲרֵי שָׁבוּעַ דִּבַּרְנוּ עַל יֶלֶד אֲבָל לֹא רַק. מוּבָן שֶׁהָיִינוּ יָפִים כְּמוֹ כְּשֶׁנֶּאֱהָבִים. הָיָה מַשֶּׁהוּ בָּאֲוִיר […]