סיכום יומי | נועם מאיר שדות
שְׁעַת דִּמְדּוּמֵי עֶרֶב. שְׁאִיפָה. נְשִׁיפָה. נוֹשֵׁם אֶת אֲוִיר הָעֶרֶב הַקֵּיצִי לְקִרְבִּי. יוֹדֵעַ שֶׁהַלַּיְלָה רַד וְאִתּוֹ נָמוֹגוּ כָּל יִסּוּרֵי הַיּוֹם. נִפְתַּח צֹהַר בַּלְּבָנָה לְיוֹם חָדָשׁ עִם תִּקְווֹת חֲדָשׁוֹת וַאֲהָבוֹת חֲדָשׁוֹת וְגִלּוּיִים חֲדָשִׁים הַכֹּל לְטוֹבָה אוֹמֵר הַנָּבִיא וּמְסַכֵּם לְאִטּוֹ.
ואם פתאֹם | תוֹת הֶרמס סאטוֹרי
מַחֲזִיק מַעֲמָד רַק בְּקֹשִׁי תּוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ הַמִּתְקָרֵב בְּכָל בֹּקֶר מֵיטִיב רַק תּוֹדוֹת לָעֶרֶב הַמִּתְאַחֵר: לַמָּחָר שֶׁבְּצִיּוּץ עַלִּיז פּוֹרֵחַ: שׁוּב בַּחַלּוֹן יִדָּלֵק. וּמָה אִם פִּתְאֹם לֹא יִהְיֶה הַלַּיְלָה לְיוֹם?
חזרת החריזה | רות ארטמן
בֵּין עַרְפִלֵּי עֵרָנוּת וְשֵׁנָה חָזְרָה אֵלַי הַחֲרִיזָה פּוֹנָה אֵלַי בִּתְחִנָּה. תְּנִי לִי הִזְדַּמְּנוּת, יַקִּירָה, לְהַחֲיוֹת אֶת יֹפִי הַשִּׁירָה. וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת דְּמוּמָה מֹחִי רֵיק מִמַּחְשָׁבָה שִׁירַת יְמֵי הַבֵּינַיִם הָאֲצִילָה מִתְדַּפֶּקֶת עַל דַּלְתִּי בִּתְחִנָּה אָנָּא נַסִּי, נַסִּי, אֲהוּבָה…
נוֹקטוּרן | נועם מאיר שדות
הַלַּיְלָה הַלַּיְלָה יָרַד יָרַד הַלַּיְלָה הַחֹשֶׁךְ עָט עַל חַלּוֹנִי הַשָּׁקֵט בָּא אֶל יְגוֹנִי בַּלָּאט נִכְנָס אֶל מִטָּתִי לִכְבֹּשׁ בִּסְעָרָה אֲהוּבָתִי בַּחֲשַׁאי רוּחוֹת הַכְּפוֹר נוֹשְׁבוֹת הֵן פָּרַשְׂנוּ כַּפֵּינוּ עַל הַקֹּר וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת כְּבֵדָה בּוֹרַחַת מִחוּץ לַחַמָּה וּשְׁנַיִם אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים חֲבוּקִים אֶל הָאֹשֶׁר שֶׁבַּמְּרוֹמִים.
ספק | רות ארטמן
הַאִם אֲנִי בֶּאֱמֶת מַכִּירָה אֶת הָעוֹלָם לִפְנַי וְלִפְנִים? חֲמֵשֶׁת חוּשַׁי שְׁלִיחִים חָרוּצִים אוֹתִי מְקַשְּׁרִים אֶל עוֹלָם מוּחָשִׁי דֶּרֶךְ גַּלֵּי אוֹר וְחֹם בְּתֶדֶר מֻגְבָּל שֶׁרַק אוֹתוֹ קוֹלֵט הַגּוּף הָאֱנוֹשִׁי. רוֹצֶה גַּם אָרְכֵי גַּל אֲחֵרִים… אִינְפְרָא אָדֹם אוּלְטְרָא סָגֹל וַאֲחֵרִים…טְמִירִים… שֶׁאֶת שְׁמָם לֹא אֵדַע.
שני שירים תאומים | אלון צמחוני
לִצְנוח אוּכַל לִצְמֹחַ אִם אֵדַע לִצְנֹחַ אֶל הַכְּאֵב אֶל הָעֶצֶב הֶחָבוּי כְּאוֹצָר בְּלֵב שְׂדֵה מוֹקְשִׁים בְּאֶרֶץ אוֹיֵב וְלִנְחֹת גַּם עִם גַּב שָׁבוּר וְרַגְלַיִם שְׁטוּחוֹת. לִשְׂבוע הַלְוַאי שֶׁאוּכַל לִגְדֹּל שֶׁאֵדַע לִצְלֹל בִּבְרֵכַת הַשֶּׁפַע הַזֶּה וְלִשְׂבֹּעַ מִמַּעֲשֵׂי יָדַי גַּם עִם קֵבָה קְטַנָּה וְרָעָב בְּלִי דַּי.
לילי רעב לשמש | איתן קלינסקי
לֵילִי רָעֵב לְשֶׁמֶשׁ מְלַטֶּפֶת שֶׁתָּפִיג אֶת כְּאֵבִי תָּסִיר אֶת הַחֲלוּדָה הָאוֹכֶלֶת אֶת בַּרְזֶל אֵיתָנוּתִי סִיגִים אַחַר סִיגִים, נָעִים יוֹתֵר לְרַחֵף מֵאֲשֶׁר לִזְחֹל וּלְדַדּוֹת אֲנִי מִתְמַהְמֵהַּ הָיָה פֹּה חוֹל בְּתוּלִי וְהַיּוֹם נְשָׁרִים וְנִצִּים גֵּרְשׁוּ מִכָּאן אֶת כָּל הַצִּפּוֹרִים וְהַיּוֹנִים מִדַּרְכִּי וַאֲנִי נֶחְנָק בְּעֶלְבּוֹנִי בִּימַת הַכְּאֵב שֶׁעָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ תַּחַת שְׁמֵי תְּכֵלֶת שֶׁבֻּתַּר לְבָבָם וְשֶׁמֶשׁ קְטוּעַת קַרְנַיִם […]
אור | מיכל שחר
מַלְּאִי לִבֵּךְ שִׁירָה כִּי בָּאָה עֵת עֵת קוֹל שִׁירָה הִיא קוֹל לִבֵּךְ קוֹל כֻּלֵּךְ עֵת קוֹל שִׁירָה כְּסוּתֵךְ מַלְּאִי לִבֵּךְ שִׂמְחָה וּשְׂאִי תְּפִלָּה וְהוֹדָיָה מַלְּאִי לִבֵּךְ שִׁירָה וְאֶחֱזִי בָּאוֹר אֶחֱזִי בָּאֹפֶק וּזְרִיחָה וּדְרוֹר הַרְחִיקִי רֹעַ וְשִׂנְאָה בְּקוֹל תְּרוּעָה מַלְּאִי לִבֵּךְ שִׁירָה
קסם | שולה ברנע
נִשְׁבֵּיתִי בְּקִסְמָהּ, הוּאַרְתִּי לְמַרְאָהּ אַךְ שָׁלַחְתִּי יָדִי לָגַעַת בָּהּ – רָחֲקָה מִמֶּנִּי, לְלֹא חֶמְלָה אוֹ תּוֹחֶלֶת, נָסָה מִפָּנַי כְּנוֹצָה בָּרוּחַ
שיר לחג | נועם מאיר שדות
מִסְתַּכֵּל עַל הָעוֹלָם וּמְחַיֵּךְ הָעוֹלָם מִסְתַּכֵּל אֵלַי וּמְחַיֵּךְ בַּחֲזָרָה מִסְתּוֹבֵב וְהָעוֹלָם מִסְתּוֹבֵב מְחַיֵּךְ וְהָעוֹלָם מְחַיֵּךְ נֶהֱנֶה לִרְאוֹת שֶׁכֻּלָּם מְאֻשָּׁרִים גַּם אֲנִי מְאֻשָּׁר לִרְאוֹת שֶׁכֻּלָּם שְׂמֵחִים הִנֵּה הִגִּיעַ חַג פּוּרִים.