קצבת חיים אחרונה | איתן קלינסקי
חַמָּה כְּבוּיָה וְסַהַר כָּלוּא מְהַתְּלִים בְּקִצְבַּת חַיִּים אַחֲרוֹנָה שֶׁשְּׁמוּרָה לִי, מַתִּירִים שְׂרוֹכֵי אוֹר אַחֲרוֹנִים לְהָאִיר צְעָדִים כְּבֵדִים, עוֹלִים בְּמַעֲלֵה הָהָר, שֶׁמֵּעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי כְּבָר מַמְתִּין לִי הָאַיִן עָדוּי בְּתַכְרִיכֵי גַּלִּים יְרוּיִים עָטוּף בִּקְצוֹת רוּחַ שֶׁנָּפְחָה נִשְׁמָתָהּ מְפוֹרֵר לְאָבָק אֶת הַמִּלִּים הָאַחֲרוֹנוֹת, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִי לוֹמַר.
פרידה מאוחרת | רות ארטמן
נְגוֹהוֹת קַיִץ – עוֹנָה שֶׁקָּשֶׁה לַעֲמֹד בָּהּ. כֹּה נָדוֹשׁ הַנּוֹשֵׂא – קַיִץ… כּוֹפֶה עַצְמְךָ עָלֵינוּ בִּתְרוּעַת חֹם גְּדוֹלָה גַּלֵּי זֵעָה מְצִיפִים חֲצִי עוֹלָם מְגָרְשִׁים עֲדִינוּת אָבִיב וְשִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים שֶׁלִּבְלְבוּ עִם הָאַגָּס וְהַתַּפּוּחַ. מַזְגָנֵי הָאֲוִיר רוֹעֲשִׁים מַשְׁכִּיחִים אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁעִנְבֵי הַבֹּסֶר יַבְשִׁילוּ – בִּלְעָדֶיךָ. כַּסְפִּית הַמַּדְחֻמִּים שׁוֹאֶפֶת לְהַמְרִיא לְהַתְפִּיחַ אֶת הַתְּאֵנָה שֶׁכְּבָר חָנְטָה פַּגֶּיהָ. מִתְבּוֹנֵן בַּיְּלָדִים […]
התפוז | נועם מאיר שדות
בְּאַרְגַּז הַתַּפּוּזִים הַתַּפּוּזִים מִשְׁתּוֹלְלִים תַּפּוּז אֶחָד רָקוּב מַבְאִישׁ אֶת הַתַּפּוּזִים בָּא הַפַּרְדֵּסָן וְלֹא יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת הַאִם לְהוֹצִיא אֶת הַתַּפּוּז הָרָקוּב אוֹ תַּפּוּז אַחֵר? בַּסּוֹף מַחְלִיט הַפַּרְדֵּסָן עִם כָּל הַכְּאֵב וְהַסֵּבֶל אֶת הַתַּפּוּז הָרָקוּב לֶאֱחֹז בְּחֶבֶל וּלְהָעִיף מֵאַרְגַּז הַתַּפּוּזִים לְמַעַן נִיחוֹחַ הַתַּפּוּזִים יַגִּיעַ לְמֶרְחַקִּים גַּם לִילָדִים.
סיבֵי תקווה | שולה ברנע
בְּשׁוּלֵי הֶעָנָן נָמוֹג הָאוֹר, אֶת מְקוֹמוֹ תָּפְסָה עֲנָנָה כְּבֵדָה סְמִיכָה וְעוֹיֶנֶת מְסָרֶבֶת לְהִתְפַּנּוֹת, אֶתְעַקֵּשׁ לְהַשְׁחִיל מִבַּעֲדָהּ סִיבֵי תִּקְוָה.
גם | תוֹת הֶרמס סאטוֹרי
א כָּל חַיַּי אֲנִי בּוֹרֵחַ עַל נַפְשִׁי אַךְ מִן הַבּוֹר אֵינִי יָכוֹל לְהִמָּלֵט. ב שְׁכֵנִי הֶחְלִיט כִּי דַּי: בַּדִּירָה מִתַּחַת לֹא יְצַלְצֵל עוֹד הָאוֹרְלוֹגִין חֲצוֹת. ג שִׁיר־בֵּינְתַיִם שֶׁהַכֹּל הָיָה טוֹב, שֶׁהַכֹּל רַע הָיָה, עִם אוֹ בְּלִי הַכָּרָה. ד וּבֵינְתַיִם עֲדַיִן אֲנִי כָּאן וְעוֹד לֹא הִצְלַחְתִּי בְּדָבָר. גַּם מְעֻוָּת קָטָן אֶחָד לֹא תִּקַּנְתִּי וְאֵינִי מְסֻגָּל אוֹתוֹ […]
ימות הסתיו | אורה מנשה
יְמוֹת הַסְּתָו כְּמַלְבּוּשֵׁי צוֹעֲנִיָּה יָפְיָם נָגוּעַ בְּקַדַּחַת שֶׁל צְבָעִים בְּתַעֲרֹבֶת שֶׁל רֵיחוֹת מַהְבִּילִים בְּקוֹל צוֹרֵם הַמְּרַמֵּז עַל הַפְּרֵדָה יְמוֹת הַסְּתָו כְּמַלְבּוּשֵׁי צוֹעֲנִיָּה הָעֲטוּיָה כַּמּוּת מֻגְזֶמֶת שֶׁל חֲצָאִיּוֹת מְרַשְׁרְשׁוֹת קָלִיל מִתְלַחֲשׁוֹת בָּרוּחַ וּמְבַכָּה אֶת גּוֹרָלָהּ הַמַּר בְּנִיב נֻקְשֶׁה פְּרִי שְׂפַת דְּרָכִים הַמְּיַלֶּלֶת הַמְּלֻוָּה בִּנְקִישׁוֹת צְמִידֵי זָהָב גְּנוּבִים וְאֵין סְפֹר הַבְטָחוֹת יְמוֹת הַסְּתָו כְּמַלְבּוּשֵׁי צוֹעֲנִיָּה מְרֻפָּטִים בִּגְלַל […]
זריית החול בעיניים | יהודה ויצנברג ניב
א. זְרִיַּת הַחוֹל בָּעֵינַיִם הוֹכִיחָה עַצְמָהּ גַּם הַפַּעַם כְּאֶמְצָעִי בָּדוּק לְהִתְחַמֵּק מִשְּׁאֵלוֹת מְבִיכוֹת וְלֹא שֶׁאֵינִי חָפֵץ לְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן, פָּשׁוּט, הַלֵּב, הַמִּתְגּוֹנֵן הַגָּדוֹל אֵינוֹ מַתִּיר לִי לְהַפְקִיר אֶת עֲתִידִי לִמְשִׁסָּה. ב. בִּכְלָל, נִפְלָאָה מִמֶּנִּי הַמַּחְשָׁבָה אֵיךְ הַחַיִּים מִתְגַּלְגְּלִים: שָׁנִים עָבַדְתִּי עַל עַצְמִי עַד שֶׁשִּׁכְלַלְתִּי אֶת כְּלִי־הַמִּבְטָא, שָׁנִים עָמַלְתִּי לַעֲקֹר מִלְּשׁוֹנִי אֶת הַ"יִּידִישׁ" בָּהּ דִּבַּרְתִּי עִם הוֹרַי […]
לוליָנות | אלון צמחוני
כִּכַבְתִּי פַּעַם בְּסֶרֶט עַל חַיָּל שֶׁנֶּהֱרַג וְחָזַר כְּרוּחַ רְפָאִים אֶל הַבָּקוּ"ם בְּיוֹם הַשִּׁחְרוּר. אִם מְדֻבָּר בִּסְרָטִים, לִפְעָמִים אֲנִי מַקְרִין לְעַצְמִי אֶת אֵלֶּה בָּהֶם אֲנִי מֻשְׁלָךְ עַל יְדֵי אֲחֵרִים כְּחֵפֶץ נִשְׁכָּח בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ. לָכֵן אֲנִי מַקְדִּים וְנֶעֱלָם כְּמוֹ מִי שֶׁמּוֹכֵר מְנָיוֹת לִפְנֵי יְרִידָה, שׁוֹמֵר עַל הָעֵרֶךְ. לְהֵעָלֵם זֶה כְּמוֹ לָמוּת וּלְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, זוֹ מְיֻמָּנוּת אוֹ אָמָּנוּת […]
זיכרון ילדות | איתן קלינסקי
(שתי מדינות לשני עמים) 1946, אֲנִי יֶלֶד כְּבֶן עֶשֶׂר אֲנִי בֵּן שֶׁל מִלִּים פְּשׁוּטוֹת, כְּשֶׁכַּלָּנִיּוֹת* בְּרִיטִיּוֹת הֵטִילוּ עֹצֶר עַל מוֹשֶׁבֶת יַלְדוּתִי הֵם הֵגִיפוּ אֶת שַׁעַר לִבִּי הֵקִימוּ מַחְסוֹמִים בְּתוֹכִי, הַכַּלָּנִיּוֹת פָּרְצוּ אֶל בֵּיתֵנוּ הֵם חִפְּשׂוּ בֶּחָזֶה שֶׁל אָבִי וּמָצְאוּ רַק אֶת לִבּוֹ, חִפְּשׂוּ בְּלִבּוֹ וּמָצְאוּ אֶת בֵּית אָבִיו שֶׁנֶּהֱרַג, הִתְעַקְּשׁוּ לְהַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ בְּלִבּוֹ אֶת קוֹלוֹ […]
השלָמה | אורה מנשה
שׁוּב וִירוּס שׁוּב חַמְסִין שׁוּב מִלְחָמָה וְעוֹד הַכֹּל דּוֹמֵם אוֹ נָע לְלֹא רַחֵם קָשֶׁה לְהִשָּׁאֵר יַצִּיבָה אֲפִלּוּ לַעֲמֹד זָקוּף שׁוֹתָה רַק קָפֶה הָפוּךְ הוּא יוֹצֵר כֹּחַ צֶנְטְרִיפוּגָלִי מַתְנִיעַ אֶת הַכְּפוֹר אֲנִי חֲרֵדָה אֲנִי חֵצִי אֶתְמוֹל הָיִיתִי פָּחוֹת כְּשֶׁאִי־אֶפְשָׁר פָּחוֹת אוּלַי – רֶבַע ? הַשָּׁעָה דּוֹחֶקֶת בּוֹא וְתַשְׁלִים אוֹתִי