ארבעה שירים | חנה קב רוט

התיקן

הוּא צָץ בָּעֶרֶב בַּמִּרְפֶּסֶת
יָדִי הַחֲמוּשָׁה בְּנַעַל בַּיִת
נִבְלְמָה בִּגְלַל מַבַּט גְרֶגוֹרִי סַמְסַא
שֶׁנָּעַץ בִּי
הוּא נוֹתָר חַי וּמְפַרְפֵּר
אָחַזְתִּי אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ הַדַּקָּה
בִּסְלִידָה וְחֶמְלָה
הִשְׁלַכְתִּיו מֵעֵבֶר לַמִּרְפֶּסֶת, לַחֹשֶׁךְ
וְחָשַׁבְתִּי לְעַצְמִי:
הַאֵין אָנוּ עוֹשִׂים כָּךְ
בִּבְעָיוֹת שֶׁמַּטְרִידוֹת?
מַשְׁלִיכִים מֵעֵבֶר לַמִּרְפֶּסֶת לַחֹשֶׁךְ
וּמְנַסִּים לִשְׁכֹּחַ.

אל תעירו

אֱלֹהִים יָשֵׁן
בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נָח
מֵאָז הוּא גַּם נָם
מָה לוֹ וּלְפִגְעֵי הָעוֹלָם?
מָה לוֹ וְלַמִּלְחָמוֹת
שֶׁנֶּעֱרָכוֹת בִּשְׁמוֹ?
דּוֹבְרָיו עֲלֵי אֲדָמוֹת
אַהֲבָה עַל לְשׁוֹנָם
קַנָּאוּת בִּגְרוֹנָם
וְשִׂנְאָה בְּלִבָּם.
וְהוּא – נָם!
אַל תָּעִירוּ וְאַל תְּעוֹרְרוּ.

כתם

אִם יֵשׁ לָךְ כֶּתֶם עַל הַחֲצָאִית
אָמְרָה לִי פַּעַם חֲבֵרָה
(בַּיָּמִים הָרְחוֹקִים
שֶׁל גִּיל הַהִתְבַּגְּרוּת)
לְכִי זְקוּפָה, גֵּאָה וּקְרִירָה –
כְּאִלּוּ הַכֶּתֶם עֲשׂוּי זָהָב.
לֹא יָדַעְתִּי אָז שֶׁכֶּתֶם בַּתָּנָ"ךְ הוּא זָהָב
אֲבָל הִתְנַחַמְתִּי בְּ"שִׂמְלַת הַשַּׁבָּת
שֶׁל חַנָּה'לֶה"
בְּכִתְמֵי פִּיחַ שֶׁהָיוּ לְאוֹר.

הַיּוֹם אֲנִי חוֹשֶׁבֶת:
כַּמָּה בּוּשָׁה וּדְאָגָה הֵסֵבּוּ לָנוּ כְּתָמִים
שֶׁנִּתָּן בְּקַלּוּת לְהָסִירָם
וְלֹא יָדַעְנוּ כִּי הַכְּתָמִים הַבִּלְתִּי נִרְאִים
הֵם הַקָּשִׁים בֶּאֱמֶת.

אוגוסט 22

כַּמָּה יָפִים שְׁמֵי הַלַּיְלָה
מְחֹרָצִים בִּנְתִיבֵי אוֹר שֶׁל טִילִים.
חוֹשֶׁבֶת עַל חֲבֵרַי בָּ"עוֹטֵף"
מִתְפַּלֶּלֶת לִשְׁלוֹמָם
וּלְיֶתֶר בִּטָּחוֹן מְבִיאָה מִן הַמִּרְפֶּסֶת
שְׁנֵי כִּסְּאוֹת קַלִּים
לְהַכְנִיסָם לַחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת
אִם וְכַאֲשֶׁר יַגִּיעוּ טִילִים
אַף לְכָאן.
מְכִינָה גַּם חֲלוּק קַיִץ
לִלְבֹּשׁ עַל הַפִּיגָ'מָה בְּמִקְרֵה הַצֹּרֶךְ.
נִשְׁלְמוּ הַהֲכָנוֹת וַאֲנִי אוֹמֶרֶת לְיַעֲקֹב:
בּוֹא נַעֲבִיר לֶעָרוּץ הַגֵּאוֹגְרָפִי,
מִלְחָמוֹת בֵּין בַּעֲלֵי חַיִּים
הַרְבֵּה יוֹתֵר נְקִיּוֹת וּבְעִקָּר –
לֹא חַסְרוֹת פֵּשֶׁר.